באוקראינה, יש עניין גובר בחקר השפה, ההיסטוריה והתרבות של היהודים. מה עומד מאחורי זה?

בישראל גובר העניין בלימודי יהדות באוקראינה — תחום אקדמי העוסק בלימוד ההיסטוריה, השפה והתרבות היהודית. גם ללא שורשים יהודיים, אוקראינים לומדים יידיש, חוקרים בתי קברות יהודיים ומשתתפים בכנסים אקדמיים, כמו זה שהתקיים לאחרונה בקמניץ-פודולסקי.

באוקראינה נהוג לקרוא ללימודי השפה, ההיסטוריה והתרבות היהודית “יודאיקה”, ובעולם המערבי — Jewish Studies.

אוקראינים לומדים את התרבות היהודית: מכנסים מדעיים ועד תרגום יידיש

העניין הציבורי והאקדמי ביודאיקה באוקראינה הולך וגדל. דבר מעניין במיוחד הוא שרבים מהחוקרים הפעילים ביותר בתחום — כלל אינם ממוצא יהודי. בצל המלחמה ובחיפוש אחר משמעות וזהות היסטורית, רבים באוקראינה רואים בתרבות היהודית חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המקומית.

הכנס בקמניץ-פודולסקי: 15 שנות חקר יהדות באוקראינה

לאחרונה התקיים בקמניץ-פודולסקי כנס מדעי שאיגד את החוקרים הפעילים ביותר בתחום. לדברי המארגנים, הוצגו בו מחקרים שהתבצעו באוקראינה במשך כמעט 15 שנה. על אף שלימודי יודאיקה אינם מוכרים רשמית כהתמחות אוניברסיטאית במשרד החינוך, כבר התגבשה קהילה אקדמית פעילה באוקראינה.

כתבת Espreso.Zakhid שוחחה עם משתתפי הכנס על הסיבות שהובילו אותם לחקור את תחום היהדות.

מהי יודאיקה — ומי לומד אותה?

נכון לעכשיו, יודאיקה אינה נחשבת באוקראינה לתחום התמחות אקדמי עצמאי — לא ניתן לקבל תואר או להגן על עבודת דוקטורט בתחום זה בלבד. עם זאת, קיימת תוכנית הסמכה בינתחומית בלימודי יהדות, הפועלת תחת חסות המכון לחקר המזרח ע”ש א. י. קרימסקי באקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה. משך הלימודים — שנתיים, והם כוללים:

• היסטוריה של יהודי מזרח אירופה, כולל אוקראינה
• יסודות של עברית ויידיש
• פילוסופיה יהודית ומסורת דתית
• שיטות מחקר ארכיוניות ותיעודיות

הרישום לשנים האקדמיות 2025–2027 כבר פתוח. זהו סימן להמשך העניין הציבורי בתוכנית ולתמיכה גוברת בה — למרות החסמים הבירוקרטיים.

להרשמה לתוכנית ניתן להיכנס בלחיצה כאן.

האנשים שמאחורי גל ההתעניינות החדש בתרבות היהודית

מריה וובצ’קו מלבוב כתבה דוקטורט בנושא תהליכי ההתבוללות של יהודי גליציה במאות ה-19 וה-20. היא מודה שאין לה שורשים יהודיים, אך היא מוקסמת מעבודת ארכיון וחולמת לכתוב ספר על יהדות לבוב.

טטיאנה ניפיפנקו, תלמידת מחקר, החלה ללמוד יידיש לפני ארבע שנים בקורסים חיצוניים, וכיום כבר תרגמה מספר ספרים. היא אף זכתה במענק מ-House of Europe לתרגום הרומן ההיסטורי של יוסף אופאטושו “ביער הפולני”.

אנה קיוילשה מקמניץ-פודולסקי חקרה במשך שנים בתי כנסת ובתי עלמין יהודיים באזור פודוליה. לדבריה, ההתעניינות בהיסטוריה היהודית כיום גדולה יותר משהייתה כאשר יהודים חיו שם בפועל.

ודים יבלונסקי, חוקר מצרים העתיקה, נחשף לתוכנית בלימודי יהדות במקרה — ביום פתוח. הוא החל לחקור בית עלמין יהודי בעיירת הולדתו תאופיפול, אך מתקשה למצוא מקומיים שיכולים לקרוא אפילו עברית בסיסית.

אולגה ישנה, ארכאולוגית, התחילה את דרכה בחפירות הקהילה הקראית במנופ שבחצי האי קרים, והמשיכה את המחקר בקייב ואף בישראל. “יודאיקה היא הדרך שלי לחזור לקרים”, היא אומרת — כיום היא חוקרת את האוסף היהודי בלברה של קייב.

מדוע זה חשוב לאוקראינה ולישראל?

המגמה הזו אינה רק עיסוק אקדמי. על רקע המלחמה המלאה שמנהלת רוסיה, אוקראינים פונים יותר ויותר לחקר ההיסטוריה של קהילות שנמחקו — בין היתר בשל השואה והרדיפות של המאה ה-20.

לימודי יהדות הופכים לגשר בין העמים — היהודי והאוקראיני. הם מחברים ביניהם לא רק דרך זיכרון משותף לטרגדיות, אלא גם דרך מרקם תרבותי משותף. זו הסיבה ש-NAnews – חדשות ישראל עוקב מקרוב אחר יוזמות כאלה.

עניין הדדי כהתנגדות תרבותית

העניין של אוקראינים בתרבות היהודית הוא גם צורת התנגדות סימבולית לאידאולוגיה של פוטין, השואפת למחוק זהויות, לשכתב היסטוריה ולהשמיד ערכים הומניסטיים. לעומת זאת, לימוד יידיש, בתי כנסת, בתי קברות ותרגום ספרות יהודית הם פעולות של שיקום תרבותי וכבוד הדדי.

למידע נוסף היכנסו לNAnews – חדשות ישראל, שם אנו משתפים סיפורים שמחברים בין עמים, תרבויות ודורות.