יהודים מאוקראינה: יורה ליפשיץ. כיצד תושב קייב עצר רכבת בדרכה לאושוויץ בעזרת אקדח אחד בלבד והציל יותר ממאה אסירים

במדור שלנו «יהודים מאוקראינה» נ raccontar את המעשה הגיבור של יורי ליפשיץ, קייבי שהפסיק את “רכבת המוות” שנסעה לאושוויץ, והציל יותר מ-100 יהודים. סיפורו הוא דוגמה לגבורה ואומץ, שממשיך להוות מקור השראה למאבק באי-צדק.

ב-19 באפריל 1943, בברית המועצות הבלגית, התרחשה אירוע שהפך לגיבוריזם אמיתי ולסמל של התנגדות למשטר הנאצי.

זה היה היום בו יורי ליפשיץ יחד עם שני חברים – רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון – פתחו במתקפה על רכבת שהובילה יותר מ-1600 יהודים ממחנה המעבר מהלין לאושוויץ. בעזרת משאבים מינימליים – אקדח אחד וכלים לפריצה – הם הצליחו להפסיק את הרכבת ולשחרר את העצירים. פעולה זו הפכה להיות הראשונה והיחידה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה שבוצעה בריחה המונית מ”רכבת המוות”.

פרטי הפעולה: “התקפה על הקונווי ה-20”

ב-19 באפריל 1943 יורי ליפשיץ, חמוש באקדח בלבד, ארגן את ההתקפה על הקונווי ה-20 שהוביל את העצירים לאושוויץ. ליפשיץ עם שני חברים — רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון — הצליחו להפסיק את הרכבת בעזרת הכלים והאקדח. למרות חוסר נשק והיתרון הכמותי של האויב, הם פעלו בנחישות.

“הקונווי ה-20”, הידועה גם כ“רכבת מספר XX” (בעברית: Vingtième convoi), הייתה רכבת שהובילה את המגורשים מבלגיה, הכבושה בידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.

הסיבה לפעולה הייתה עדות של וויליאם הרסקוביץ, עצור מאושוויץ, שהצליח להימלט מהמחנה, ומאז התקשר עם ההתנגדות הבלגית לאחר שהגיע לאנטוורפן. העדות של הרסקוביץ נחשבת לאחת העדויות המוקדמות ביותר על זוועות אושוויץ.

ב-19 באפריל 1943 הקונווי ה-20 עזב את מחנה המעבר מהלין, כשהוא מוביל 1631 יהודי, בהם גברים, נשים וילדים. לצורך ההובלה השתמשו לא ברכבות נוסעים רגילות, אלא ברכבות מטען עם חלונות שהיו מכוסים בחוט תיל. בנוסף, הייתה רכבת מיוחדת (Sonderwagen), בה היו 19 אנשים – 18 גברים ואישה אחת. אנשים אלו היו חברי ההתנגדות ונסוגים מההובלות הקודמות. כדי להשמידם מיד עם הגעתם לאושוויץ, בגדיהם סומנו בצלב אדום. אך שלושה מהם הצליחו להימלט, ורביעי נורה במקום.

באותה תקופה, קבוצת צעירים מההתנגדות הבלגית, בהם יורי ליפשיץ, רופא יהודי מקייב, וחבריו — רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון — חמושים באקדח אחד ופנס אדום מאולתר, הצליחו להפסיק את הרכבת בין רשויות בורטמרבק והאכט בנתיב מלהלין – לווון. למרות השמירה של קצין אחד וחמישה עשר חיילים מSicherheitspolizei (SiPo-SD), הם הצליחו לפתוח אחד מהקרונות ולשחרר 17 אנשים.

כמה אסירים נוספים ברחו מבלי לעזרת ההתנגדות. נהג הרכבת, אלבר דומון, עזר לבריחה בכך שנע בכבישים באופן איטי ככל האפשר בין טינן וטונגרן, נעצר כל הזמן, ככל שניתן, והעניק לאנשים הזדמנות לקפוץ מהרכבת ולהימנע מהתוצאות הקטלניות.

בתוצאה מכך, ברחו 233 אנשים מהרכבת. אבל 89 נתפסו ונשלחו על רכבות מאוחרות, 26 נורו או נהרגו כשנפלו מהרכבת. רק 118 שרדו, מסתתרים בתוך משפחות בבלגיה עד סוף המלחמה. הצעיר ביותר היה בן 11 בלבד — סימון גרונובסקי. גם ביניהם הייתה רגינה כרוכמל, אחות התנגדות בת 18, שחיתוך את הסטנדרים של העץ לפני הוונטה באוויר קפצה מרכבת.

ב-22 באפריל 1943, הרכבת הגיעה לאושוויץ וכולה נבחרה, מתוך 521 איש שהורשו לעבוד, רק 150 שרדו עד סיום המלחמה. שאר 874 נתפסו באחד חדרי מגרף העלותן.

הפעולה וההסתגלות לזוועות המלחמה נותן יורי ליפשיץ וניסיונו עוזר לאנשים רבים להימנע מכל מיני תוצאות מסוכנות.

יורי ליפשיץ: הגיבור של ההתנגדות, שהציל מאות חיים

יורי סולומונוביץ’ ליפשיץ (30 בספטמבר 1917, קייב, אוקראינה — 17 בפברואר 1944, שארבק, בלגיה) היה רופא יהודי, לוחם בהתנגדות הבלגית, שהפך למפורסם בזכות מעשה הגבורה שלו שהציל את חייהם של יותר מ-100 יהודים, והפך לדמות היסטורית במאבק נגד המשטר הנאצי.

יורי ליפשיץ נולד בקייב במשפחה יהודית. אביו היה רופא צבאי ששירת בצבא הרוסי, ואמו באה ממשפחת יהודים עשירים מקישינב. היא קיבלה חינוך בסורבון ועבדה כמורה. משפחת ליפשיץ עברה הרבה, מה שנתן ליורי הזדמנות להכיר תרבויות ושפות שונות. בשנת 1928 משפחת ליפשיץ עברה למינכן, ולאחר מכן לקייב.

כאשר יורי היה בן 11, הוריו התגרשו, ואמו עם שני בניהם עברה לבלגיה, לעיר שארלרואה. יורי המשיך את לימודיו בבלגיה, והצטרף לאוניברסיטה לרפואה של בריסל, שם הוא למד לפסיכולוגיה רפואית.

יורי ליפשיץ המשיך את לימודיו בבריסל, שם הוא סיים את לימודיו בהצלחה בפסיכולוגיה. בסוף שנת 1940, לאחר שהבלגים הפסידו למשטר הגרמני, השתמשו בשני סוגים עבור עשו המסייעים האנשים להזדוף עולם.

לאחר הכיבוש, יורי ליפשיץ התחיל לעבוד בבית החולים סן-פייר בבריסל, שם הציל אנשים רבים למרות האיום במעצר. באותה שנה, יורי הצטרף להתנגדות הבלגית, כשהוא מבין שהנאצים מכינים את “הפתרון הסופי לשאלה היהודית”.

ב-1942, כשכבר החלה דיפורטציה המונית של יהודים למחנות הריכוז, יורי ליפשיץ הבין שעליו לפעול באופן נחוש כדי להציל את היהודים בבלגיה. הוא הצטרף לקבוצת ההתנגדות האנטי-פאשיסטית, כשהוא מתכנן פעולות הצלה ליהודים. יורי ידע שזמן אוזל, וכל פעולה שלו עשויה להיות החלטית לגורל רבים.

הידע הרפואי שלו, האומץ והנחישות הובילו אותו להשתתף באחת מהפעולות המפורסמות ביותר של ההתנגדות הבלגית.

מעצרו והוצאותו להורג של יורי ליפשיץ

לאחר הפעולה המוצלחת, יורי ליפשיץ נעצר על ידי הגסטפו ב-14 במאי 1943, אך הצליח לברוח בעזרת תחכום. אך לאחר חודשיים, ב-26 ביוני 1943, הוא נתפס שוב. יורי עבר עינויים קשים, ולמרות הכל סירב לשים רטייה על עיניו לפני הוצאתו להורג.

ב-17 בפברואר 1944 יורי ליפשיץ נורה למוות בשארבק, לא רחוק מבריסל.

האנדרטה לזכרו של יורי ליפשיץ

הזיכרון למעשי הגבורה של יורי ליפשיץ ושותפיו הונצח בבלגיה. ב-1993 הוקמה אנדרטה בבריסל, המוקדשת למעשי הגבורה שלו ולזכר כל קורבנות השואה. ב-2023 נפתחה בבריסל גם אנדרמת השואה, בה נחרתו שמות גיבורי ההתנגדות, כולל יורי ליפשיץ.

למה המעשה של יורי ליפשיץ כל כך חשוב?

המעשה של יורי ליפשיץ הפך לדוגמה לגבורה ולהתנגדות לנאציזם. מעשיו הצילו יותר מ116 חיים, ודוגמתו מעוררת השראה במאבק באי-צדק. המעשה שלו מזכיר לנו שגם קבוצה קטנה של אנשים, שפועלת בזמן קריטי, יכולה לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהציל חיים רבים. חשוב לזכור פעולות גבורה כאלה, כדי שלא יישכחו לעולם.

יורי ליפשיץ ותפקידו בהיסטוריה של אוקראינה וישראל

המעשה של יורי ליפשיץ היה משמעותי לא רק לבלגיה ולהקהילה היהודית, אלא גם לאוקראינה ולישראל. הקייבי הזה הפך לסמל של מאבק לחירות ולצדק, ומעשיו הפכו לחלק חשוב בזיכרון ההיסטורי של שני העמים – האוקראיני והיהודי.

על פלטפורמת НАновости – חדשות ישראל ואוקראינה, אנחנו ממשיכים להאיר את האירועים החשובים האלה ומזכירים את הגבורה של האנשים שנאבקו למען עתיד טוב יותר, למרות האיומים העצומים.

<pבמדור שלנו «יהודים מאוקראינה» אנחנו זוכרים לא רק את מעשה הגבורה של יורי ליפשיץ, אלא גם את תפקידו החשוב בהיסטוריה, הממחיש לנו את המשמעות של כל מעשה התנגדות במאבק בנאציזם. הגבורות שלו יישארו בזיכרון של אלה שנלחמו למען חיים וחירות, למרות כל המכשולים.