13 באפריל – “יום הזיכרון לקטין”: לפחות 438 קצינים יהודים של הצבא הפולני נהרגו על ידי ה-NKVD הסובייטי

13 באפריל הוא לא רק יום זיכרון לקציני צבא פולין שהוצאו להורג על ידי ה-NKVD בשנת 1940, אלא גם יום שמזכיר לנו את האירועים הטראגיים שהשפיעו על עמים רבים. בין הנרצחים היו לא רק הרבה קציני צבא פולין, אלא גם קצינים יהודים.

היום הזה הוא תזכורת חשובה לכך כיצד הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה נמשכת בזיכרון העמים וכיצד היא קשורה להווה.

לאחר פלישת ברית המועצות לפולין, נשבו בין 232,000 ל-255,000 חיילי צבא פולין ויחידות אחרות. יותר ממחציתם נשלחו על ידי הסובייטים למחנות שבויים, שם, לפי דיווחי ה-NKVD, היו 130,242 אזרחים פולנים. מהם הופרדו 8,348 קצינים, שהועברו למחנות בקוזלסק, אסטשקוב וסטארובילסק, ואז “הועברו לניהול ה-NKVD”. באביב 1940, על פי צו של סטלין, חיילי ה-NKVD הוציאו להורג כמעט את כל הקצינים הפולנים שנשבו. לפי הערכות שונות, בקברים ההמוניים — כך נקראות “בורות המוות” — בקטין, טבר, ביקובנה, חרקוב ובמקומות אחרים קבורים בין 15,000 ל-24,000 פולנים.

יום הזיכרון לקורבנות הפשע בקטין: הקשר ההיסטורי

יום הזיכרון לקורבנות הפשע בקטין נקבע באופן רשמי על ידי הסיים של רפובליקת פולין בשנת 2007. יום זה הוקדש לזיכרון של חיילי פולין שנשבו והוצאו להורג על ידי ה-NKVD בשנת 1940. הטרגדיה שהתרחשה בקטין הפכה לסמל לפשע שביצעה השלטון הסובייטי נגד העם הפולני. בקטין הוצאו להורג כ-20,000 קציני צבא פולין, שבין הנרצחים היו לא מעט קצינים יהודים. הקושי לקבוע את המספר המדויק של היהודים בין הקורבנות נובע מכך שרבים מהשמות לא תועדו, ורוב קרובי המשפחה של הקורבנות נהרגו בשנות השואה.

ציטוט: “ב-13 באפריל 1943 שידרה תחנת הרדיו ‘רדיו ברלין’ הודעה על גילוי קברי המונים של קציני פולין ביער קטין,” — כך החלה הסיפור שהנציח את טרגדיית קטין בזיכרון העולמי.

עובדות ונתונים: מספר היהודים-קצינים שנהרגו

לפי מחקרים היסטוריים, בין הנרצחים בקטין היו לפחות 438 יהודים-קצינים, וכן רבים מקציני צבא פולין היהודים ששירתו בצבא פולין. עובדה זו מדגישה את הקשרים ההיסטוריים העמוקים בין העם הפולני והעם היהודי. בשנת 1939 שירתו בצבא פולין כ-100,000 יהודים, ו_6-7% מהם היו בעלי דרגות קצונה.

ביניהם היו לא רק קצינים בשירות פעיל אלא גם מומחים ששוחררו מהמילואים — רופאים, רוקחים, עורכי דין והנדסאים, שנפגעו ממעשי ה-NKVD.

הפרופסור מריאן פוקס מהמכון ההיסטורי היהודי פרסם בשנות ה-90 רשימות של יהודים שנרצחו בדפים של פרסומים ב-“פולקסשטריממה”. בספרו של בנימין מאירצ’ק יש שמותיהם של 231 יהודים שנהרגו בקטין, 188 בחרקוב ו-19 יהודים שנהרגו במדנו. ביניהם היו קצינים בשירות פעיל וגם קצינים ששוחררו מהמילואים — רופאים, רוקחים, עורכי דין והנדסאים.

כמה יהודים היו בין הקורבנות:

• ב קטין נהרגו 231 יהודים-קצינים.
• ב חרקוב — 188 יהודים-קצינים.
• ב מדנו — 19 יהודים-קצינים.

יש גם מחקר המצביע על כך ש”יש להניח כי יחס היהודים ללא יהודים היה דומה לזה שבמחנות. על פי ההערכות שלי, היו לפחות 1,000 יהודים. כך, מתוך 26,000 אנשים שצוינו בהחלטת הפוליטבירו, היו לפחות 2,000 יהודים. לכן יש לקבוע את העובדה שההכחדה ההמונית הראשונה של יהודים בשטח ברית המועצות התרחשה באפריל 1940.”

ברוך שטיינברג: הרב הראשי של צבא פולין וקורבן קטין

אחד הקצינים היהודים הידועים ביותר שנפלו בקטין היה ברוך שטיינברג, הרב הראשי של צבא פולין. הוא נולד בפרמישלאן, כיום באוקראינה, והפך לראש שירות הרוחני של צבא פולין. שטיינברג היה אחד מהדמויות היהודיות הבולטות של זמנו, הוא היה פעיל מאוד בחיים החברתיים של פולין ותומך ביוזף פילסודסקי.

בשנת 1939 הוא נתפס בשבי, ובאביב 1940 הוא הועבר לניהול ה-NKVD. ככל הנראה, הוא הוצא להורג ביער קטין ב-12 או 14 באפריל 1940.

ציטוט: “ביום שישי, כאשר הערב הגיע, הלכנו תחת גג של סוכת עץ קטנה. שם, מאות יהודים, תחת ניהולו של הקפלאן ד”ר שטיינברג, התפללו בחום בעברית,” — נזכר בראניסלב מלינארסקי בספרו “בשבי הסובייטי”.

עובדות על הפשע בקטין: הוצאות להורג של קציני צבא פולין

• תאריך הטרגדיה: בשנת 1940, לאחר פלישת ברית המועצות לפולין, הוצאו להורג כ-20,000 קציני צבא פולין.
• מקומות קבורה: קברים המוניים נמצאו בקטין, חרקוב, טבר, ביקובנה</strong ובמקומות אחרים.
• שיטות ההוצאה להורג: ה-NKVD הוציא להורג את השבויים ביריית כדור בעורף, ולעיתים קשרו את ידיהם מאחורי גבם או כיסו את ראשיהם בביגוד.
• ההקסגומציה הראשונה: ההקסגומציה בוצעה על ידי הצבא הגרמני בשנת 1943. היא חשפה את קברי ההמונים שפורסמו לעולם.

המשמעות המודרנית של טרגדיית קטין: איך היא קשורה לרוסיה של פוטין

היום, 13 באפריל, אנו זוכרים את טרגדיית קטין, שהיא לא רק בעלת משמעות היסטורית אלא גם משמעות פוליטית עמוקה. הטרגדיה שהתרחשה לפני יותר מ-80 שנה עדיין משתקפת בהווה. במיוחד, זכרם של הקורבנות בקטין והקצינים היהודים הרבים שנהרגו באותו פשע חשוב היום בהקשר לאירועים שמתרחשים באוקראינה.

כעת, כשהעולם מתמודד עם ההתקפה הפוטינית, הרבה היסטוריונים ומומחים עורכים קשרים בין השיטות שבהן השתמש ה-NKVD ב-1940. מדובר בהכחדה המונית של אזרחים חפים מפשע, תופעה שקורית גם באוקראינה, שם הכוחות הרוסיים ממשיכים בהתקפותיהם האלימות. פעולות דומות מזכירות את אלו שבוצעו על ידי ה-NKVD בעבר וממחישות כיצד לקחים היסטוריים יכולים להיות שימושיים בהקשר המודרני.

ציטוט: “אנו לא יכולים לשכוח את העבר, אחרת הוא יהפוך שוב לחלק מההווה שלנו,” — מדגיש ההיסטוריון פרופסור מריאן פוקס.

הזיכרון מקטין כבסיס לעתיד

כעם, עלינו לזכור את הטראגדיות של העבר כדי שלא יחזרו. הזיכרון של טרגדיית קטין צריך לשמש לא רק כתזכורת לקורבנות, אלא גם כלקח לנו כולם. 13 באפריל הוא לא רק יום זיכרון, אלא יום שמעודד אותנו לחשוב כיצד נוכל לשפר את היחסים בין העמים ששיתפו את הטראגדיות המשותפות.

НАновости – חדשות ישראל ממשיך להדגיש אירועים חשובים כאלה, כדי להדגיש את חשיבות הזיכרון ההיסטורי וחיזוק ההבנה ההדדית בין העמים. כבוד להיסטוריה ולעובדות שלה עוזר לנו לבנות עתיד ללא מיתוסים ופרופגנדה, וכך לבנות קשרים יציבים יותר בין ישראל לפולין.

סיכום

13 באפריל הוא יום שמזכיר לנו את הטראגדיה מהעבר וכיצד חשוב לזכור את אלה שנתנו את חייהם למען אידיאלים של חופש וצדק. עלינו לשמור את זכרם של הקורבנות בקטין ולהמשיך לבנות עולם צודק יותר שבו טרגדיות כאלה לא יחזרו.

עקבו אחרי פרסומים בקטגוריית “!! היסטוריה ועובדות“, כי הידיעה על העבר היא הדרך לקשרים חזקים בהווה.