11 באפריל – הד של היסטוריה שלא היה צריך לחזור על עצמו, … אבל חוזר – יום השחרור הבינלאומי של אסירי מחנות הריכוז הנאצים

היום, עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה, אנו שוב נתקלים במופעים של אותן אירועים נוראיים.

הפדרציה הרוסית של פוטין, שהחלה את ההתקפה נגד אוקראינה, עושה שימוש בהרבה מהשיטות שהנאצים השתמשו בהן במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל חיסול המוני של אזרחים חפים מפשע, גירושים ואיום בהשמדה עם.

ב-11 באפריל 2025, מצוין יום השחרור הבינלאומי של אסירי מחנות הריכוז הנאציים, שהוקם על ידי האומות המאוחדות לכבוד המרד של אסירי מחנה בוכנוולד ב-1945. תאריך זה בעל משמעות רבה לכל העולם, שכן הוא מזכיר את פשעי המשטר הנאצי ואת כיבוד זכר הקורבנות של אותם אירועים קטסטרופליים. אך כפי שמראה המצב הנוכחי, ההיסטוריה לא תמיד מלמדת אותנו להימנע מחזרות.

ההיסטוריה והמשמעות של יום השחרור הבינלאומי של אסירי מחנות הריכוז הנאציים

היום השחרור הבינלאומי של אסירי מחנות הריכוז הנאציים מצוין בדיוק ב-11 באפריל, שכן ביום הזה ב-1945 התרחש המרד המהותי של אסירי מחנה בוכנוולד, שהיה ממוקם בגרמניה, קרוב לויימאר. במהלך המרד הזה, האסירים, שעמדו מול הזוועות של המשטר הנאצי, לקחו את השליטה על המחנה עד הגעת החיילים האמריקאיים. כתוצאה מהמרד הזה, ניצלו כמעט מאה אלף איש.

בוכנוולד הפך לסמל של מאבק לחופש ולכבוד אנושי, וכמו כן, למקום בו הושמה מדיניות אכזרית של “הכחדה דרך עבודה”, אשר דרשה מהאסירים קורבנות פיזיים ומוסריים עצומים. במהלך קיום המחנה עברו בו כ-250,000 איש, מתוכם כמעט 50,000 נהרגו.

זוועות מחנות הריכוז הנאציים

מחנות הריכוז של גרמניה הנאצית, שהחלו להופיע כבר ב-1933, הפכו לסמל לפשעים נוראיים שהתרחשו על אדמות הכבושות. בסך הכל, מערכת מחנות הריכוז הנאצית כללה יותר מ-14,000 מוסדות, שבהם מיליוני אנשים ממדינות שונות הפכו לקורבנות של עינויים, רעב, מחלות ועבודת עבדים.

בין הקורבנות הללו נהרגו כ-6 מיליון יהודים, מה שהפך לאחד מהאירועים האיומים ביותר בהשואה.

הנה כמה נתונים נוספים שעוזרים להבין את היקף האסון:

• 20 מיליון אנשים מ-30 מדינות עברו דרך מחנות הנאצים.
• 12 מיליון הרוגים — מתוכם כ-2 מיליון ילדים.
• 2.4 מיליון אוקראינים הפכו לקורבנות של מחנות הריכוז הנאציים ועבודות כפייה.

המציאות הנוראה של המחנות:

• אושוויץ — אחד ממחנות המוות הגדולים, בו נהרגו יותר ממיליון יהודים.
• טרבלינקה, בלז’ץ, סוביבור — שלושה מחנות מוות נוספים, בהם הושמדו מאות אלפי יהודים. מחנות אלו הפכו למרכזי השמדה מאורגנת, בהם יהודים הושמדו באמצעות חדרי גז וירי המוני.
• מחנות עבודה וגטאות — עוד צורת השמדה משוכללת, בה יהודים הועמדו לעבודות כפייה ומתו ממחלות, רעב ויחס אכזרי.

חשיבות שמירת הזיכרון של קורבנות השואה

הזיכרון לשואה ולקורבנותיה חשוב לא רק עבור העם היהודי, אלא עבור כל האנושות. השואה לא הייתה רק טרגדיה עבור היהודים, אלא עבור כל הציוויליזציה העולמית. חשוב לזכור כי הנאצים ניסו להשמיד לא רק פיזית, אלא גם להשמיד את התרבות, המסורת והזיכרון של היהודים.

בנוסף, השואה לא התמצתה רק בהריגת אנשים — הייתה זו תהליך של השמדת כל מה שמרכיב את תרבות העם היהודי. ספריות, סינאגוגות, מסורות דתיות ותרבותיות — כל אלו הפכו למטרה של הנאצים, שניסו לעקור את הזהות היהודית.

סימני חזרה על האירועים

היום, עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה, אנו שוב נתקלים באיום של חזרה על אותם אירועים נוראיים. רוסיה, שהחלה את האגרסיה נגד אוקראינה, עושה שימוש בהרבה מהשיטות שהנאצים השתמשו בהן במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל השמדת המוני של אזרחים חפים מפשע, גירוש ואיום בג’נוסייד.

ההתקפה הרוסית נגד אוקראינה מהווה אנלוגיה לפעולות של המשטר הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. ההתקפה של פוטין והפעולות של חיילי רוסיה ניתנות לראות כחזרה על זוועות היסטוריות שהאנושות כבר חוותה במאה שעברה.

כמו הנאצים, חיילי רוסיה הורסים אזרחים חפים מפשע, משתמשים בשיטות אכזריות להחלקה, יוצרים תנאים להשמדה המונית, וכן משתמשים בגירוש כצורת עונש ואיומים. אפשר להשוות את רוסיה לגרמניה הנאצית מבחינת מדיניות החוץ האגרסיבית שלה, שמכוונת להרחיב את גבולותיה על ידי אלימות ופחד.

לגבי הקורבנות, לא רק אוקראינים, אלא גם יהודים עומדים שוב מול איום — הן בהקשר ההיסטורי והן בהקשר של מלחמות נוכחיות. הנאצים המודרניים, כמו בעבר, משתמשים בטכניקות של טרור, אלימות והשמדת עמים שלמים.

ציטוט:

«ההיסטוריה החדשה נכתבת לנגד עינינו, אבל עם תוכן ישן»,

— מילים אלו ממחישות היטב את המציאות הנוכחית, בה חוזרים פשעים נוראיים שהאנושות הייתה אמורה להפסיק מזמן. ההתקפה הרוסית נגד אוקראינה לא רק מזכירה את ההתקפה הנאצית, אלא גם נושאת את אותם סימני ג’נוסייד.

אוקראינה ורוסיה: איום חדש של ג’נוסייד

עם תחילת האגרסיה הרוסית נגד אוקראינה, העולם היה עד לחזרה על פרקטיקות הנאצים — השמדת אוכלוסיות אזרחיות, גירוש, עבודת כפייה, ומחנות סינון. מלחמת רוסיה נגד אוקראינה מכילה הרבה מאפיינים של ג’נוסייד, וה”ראשיסטים” המודרניים חוזרים על פרקטיקות חסרות אנושיות שכפי שחשבו היו צריכות להישאר בעבר.

ידוע כי על שטחים זמניים הכבושים באוקראינה היום פועלים הרבה “מחנות סינון” הנתונים לשליטת רוסיה, שבהם משמידים או מעבירים בכפייה את האזרחים, ופרקטיקות כמו ניסויים בבני אדם שוב הופכות למציאות.

מה קרה אחר כך?

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, החלו ליצור במחנות הסובייטים של גרמניה מחנות מיוחדים כדי לזהות אויבים של המשטר הקומוניסטי ולבצע דנאציפיקציה. לדוגמה, עד תחילת אוגוסט 1945 פעל במחנה זקסנהאוזן מחנה מיוחד, בו עברו אלפים של אזרחים סובייטים, חיילים שבויים ו”אוסטרבאיטרים”. זקסנהאוזן לא נותר ריק ונעשה בו שימוש עד אביב 1950.

עברו דרך המחנה יותר מ-200,000 אסירים מ-27 מדינות, כשיותר מ-100,000 מהם מתו. במחנה המיוחד נשארו 60,000 אסירים, מתוכם 12,000 נהרגו.

הקשר המודרני ולמידה מההיסטוריה

ה-11 באפריל הוא תאריך חשוב לכל העולם, וחשוב לא לשכוח את הזוועות שהתרחשו במחנות הריכוז הנאציים. אבל עלינו להסיק מסקנות מההיסטוריה. זיכרון לאומי הוא חובה של כל דור — להעביר את החוויה הזאת לדורות הבאים.

סיכום מ-НАновости – חדשות ישראל:

אנו חיים בעולם שבו ההיסטוריה ממשיכה ללמד אותנו את החשיבות של שמירת שלום וזכויות אדם.

כל 11 באפריל אנו זוכרים לא רק את קורבנות השואה, אלא גם ממשיכים להיאבק במניעת חזרת פשעים נוראיים מהעבר. המתיחות בזירות העולמיות, כולל באוקראינה ובישראל, מראה שהלקחים מההיסטוריה עדיין לא נלמדו לחלוטין, ורק מאמצים משותפים יכולים למנוע את חזרת הזוועות האלה.

ההתקפה של פוטין, כמו גם של הנאצים, שואפת להרוס את העולם, לא חוסכת מאף עם, וחזרת הזוועות הללו — זו לא רק איום, זו מציאות שעלינו לעצור.