18 במרץ: יום השנה ה-11 לסיפוח קרים האוקראיני של רוסיה – הקהילה היהודית, הקראים, קרימצ’קים ועמדתה של ישראל

לפני 11 שנים, ב-18 במרץ 2014, רוסיה סיפחה את חצי האי קרים האוקראיני, מה שהוביל לתוצאות פוליטיות והומניטריות ארוכות טווח.

הסיפוח הבלתי חוקי נעשה בניגוד לחוק הבינלאומי וללא הסכמת אוקראינה. בחצי האי, לצד קבוצות אתניות נוספות, התגוררה גם הקהילה היהודית, כולל קראים וקרימקים, עמים מיעוטיים אך משמעותיים בעלי זהות דתית ותרבותית ייחודית. קבוצות אלו, כמו יתר תושבי קרים, נתקלות בסיכון של אובדן עצמאותן התרבותית וזכויותיהן תחת הכיבוש הרוסי.

ישראל, למרות הריסון המסורתי שלה בנושאים בינלאומיים, עקבה בקפדנות אחר המצב, והביעה דאגה במסגרת האומות המאוחדות ותמכה ביוזמות שלום לשיקום שליטת אוקראינה על קרים.

ישראל, שמציבה את התקנות הבינלאומיות בראש, תומכת בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, למרות הריסון הדיפלומטי ביחסיה עם רוסיה.

יום השנה לסיפוח קרים

ב-18 במרץ 2025 ימלאו 11 שנים מאז רוסיה ביצעה את סיפוח חצי האי קרים האוקראיני, כשהיא חותמת על הסכם עם “רפובליקת קרים” שהוכרזה בעצמה, ויוצרים בשטח זה שני נושאי פדרציה חדשים של הפדרציה הרוסית — רפובליקת קרים ועיר בעלת חשיבות פדרלית סבסטופול, ובכך כללה את קרים כחלק מהפדרציה הרוסית. האירוע הזה מהווה הפרה ברורה של החוק הבינלאומי וגרם להשלכות פוליטיות והומניטריות ארוכות טווח.

הבלתי חוקיות של פעולות אלו מאושרות על ידי מספר רב של החלטות בינלאומיות, והתהליך של הסיפוח לא הוכר על ידי רוב המדינות בעולם. הכללת קרים כחלק מהפדרציה הרוסית מהווה הפרה של ההסכם הבודפשטי משנת 1994, שבו רוסיה, ארצות הברית ובריטניה התחייבו לכבד את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה בתמורה לויתור על הנשק הגרעיני. רוסיה הפרה את התחייבויותיה, ובכך פגעה ביסודות הביטחון הבינלאומי.

ניסיונות רוסיה להציג את הסיפוח כאיחוד חוקי היו כיסוי בלבד לאגרסיה שנועדה לחזק את השפעתה של רוסיה באזור הים השחור. ההתנגדות של רוסיה לקהילה הבינלאומית לא עצרה אותה, אלא להפך, עוררה פעולות צבאיות נוספות, כולל פלישה מלאה לאוקראינה בשנת 2022.

החוק על העמים הילידים של אוקראינה

בש2021 אוקראינה קיבלה חוק המכיר בכמה קבוצות אתניות כ”עמים ילידים של אוקראינה”, כולל קראים וקרימקים, כמו גם תושבי קרים טטרים. החוק הזה היה צעד חשוב בהבטחת זכויותיהם של עמים אלה, ומאשר את זכותם לשמור על מורשתם התרבותית, השפה והזהות שלהם.

מדד לאפקטיביות של חוק אוקראינה “על עמים ילידים של אוקראינה” הייתה התגובה ההיסטרית של נשיא רוסיה פוטין. שכן, קבלת החוק הזה סימנה את תחילתו של פירוק האידיאולוגיה של “העולם הרוסי”, כמו גם היה צעד אמיתי לעבר דה-כיבוש קרים.

בנוסף לכך, בקרים חי מספר ניכר של תושבי קרים טטרים, שהוכרו גם הם כעמים ילידים של אוקראינה בשנת 2021. עם זאת, למרות ההכרה בזכויותיהם, בתנאי הכיבוש, טטרים, כמו קראים וקרימקים, נתקלות בסיכון של אובדן זהות תרבותית ודתית. בניגוד לטטרים, קראים וקרימקים מהווים קהילות יהודיות עם מסורות דתיות ותרבותיות ייחודיות, שונות מהיהדות הראשית.

עבור קראים וקרימקים, כקבוצות יהודיות מיעוטיות אך ייחודיות, סיפוח קרים היווה איום רציני על קיומם כפי שהתפתח היסטורית. בתגובה לאתגרים אלו, אוקראינה קיבלה חוק המבטיח את זכויותיהם, אך חוסר היציבות הפוליטית בחצי האי מציב בסימן שאלה את היכולת לשחזר ולשמור על זכויותיהם בפועל.

קראים הם קהילה יהודית ששמרה על דתה ומסורותיה, השונות מהיהדות הראשית. הקשר שלהם עם קרים ועם ישראל הוא במיוחד חשוב, שכן הם משחקים תפקיד מפתח בתמיכה בזהות התרבותית וההיסטורית היהודית בחצי האי.

קרימקים מצדם, הם קבוצה המאמינה ביהדות המסורתית, אך יש להם גם תכונות תרבותיות ייחודיות שהן חלק מהמורשת היהודית. קהילה זו עברה לא רק רדיפות סובייטיות אלא גם ממשיכה להתמודד עם קשיים בתנאים של כיבוש רוסי, דבר שמסכן את שמירת זהותם הייחודית.

יהודים בקרים ב-2014

ב2014 התגוררו בקרים כ4,500 יהודים, מתוכם 600 קראים ו200 קרימקים, מה שמהווה פחות מאחוז אחד מכלל אוכלוסיית חצי האי. ייתכן שזה נראה מעט בהשוואה לקהילה היהודית הגדולה בסוף המאה ה-19, ובוודאי מאוד מעט בהשוואה לאוכלוסיית קרים המודרנית של 2.5 מיליון. עם זאת, ההשפעה של הקהילה היהודית על חיי קרים המודרניים ותרומתה למדע, אומנות, רפואה, עסקים, טכנולוגיה ופוליטיקה של חצי האי קשה להעריך יותר מדי.

למרות מספרם הקטן, יהודים, כולל קראים וקרימקים, שיחקו תפקיד מרכזי בהתפתחות חיי התרבות והחברה של קרים. תרומתם לכלכלה, תרבות ופוליטיקה של האזור הייתה משמעותית, ורבים מהם החזיקו בתפקידים חשובים במגוון תחומים.

כיצד התבצע הסיפוח של קרים: היסטוריה ומצב כיום

ההיסטוריה של הסיפוח החלה במתקפה של רוסיה על אוקראינה בפברואר 2014, כאשר חיילים רוסיים ללא סימני זיהוי החלו להשתלט על מתקנים מרכזיים בחצי האי. מחאות באוקראינה, הידועות כאירועי “המאידאן”, שימשו כקטליזטור עבור הקרמלין, שראה בכך איום על השפעתו במרחב הפוסט-סובייטי. בתגובה לנפילתה של השלטון באוקראינה ולשאיפה של אוקראינה להתקרב לאיחוד האירופי, רוסיה חיזקה את פעילותה.

ב-16 במרץ 2014 התקיים משאל עם שנוי במחלוקת, שלא עמד בסטנדרטים הבינלאומיים, ותוצאותיו לא הוכרו על ידי רוב המדינות בעולם. משאל עם זה שימש רק ככסות לאגרסיה הרוסית שהייתה מכוונת להשתלטות על השטח. המטרה האמיתית של רוסיה הייתה לשמור על עמדותיה בים השחור ולהשיב את השפעתה באזור, דבר שגרם להשלכות ארוכות טווח לאוקראינה ולביטחון הבינלאומי.

<pהיום קרים נותר תחת שליטת רוסיה, והמצב נותר במרכז השיח הבינלאומי. רוסיה ממשיכה לתמוך בפעולותיה בקרים, וטוענת כי האזור הפך “חלק בלתי נפרד מרוסיה”. אוקראינה, למרות אובדן השליטה, טוענת שקרים הוא שטח ריבוני שלה.

התגובות בעולם ותגובה של ישראל

התגובה של הקהילה הבינלאומית לסיפוח קרים הייתה ברורה ומגנה. העצרת הכללית של האומות המאוחדות קיבלה החלטה המדגישה כי הסיפוח של קרים מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, והחצי האי נשאר חלק מאוקראינה. בתגובה לפעולות רוסיה הוטלו סנקציות כלפי רוסיה שהן בתוקף עד היום.

התגובה של ישראל לסיפוח קרים הייתה מרוסנת. ישראל לא השתתפה בהצבעה באומות המאוחדות</strong) בנוגע לשאלה זו במרץ 2014, ושמרה על עמדה נייטרלית.

<pלכן, ישראל גינתה את מעשיה של רוסיה באומות המאוחדות והשתתפה בהסכמה בינלאומית לגנות את הסיפוח. ישראל אינה מכירה בסיפוח קרים, וגם לא בהיווצרות ישויות עצמיות בלוהנסק ודונצק.

קראים וקרימקים כיהודים והקשר שלהם עם ישראל

קראים וקרימקים הם שתי קהילות יהודיות, שלמעשה גם הם יהודים, אך עם זהות דתית ותרבותית ייחודית. הקראים מאמינים ביהדות קרה (הבנת תורה מיוחדת), ואילו קרימקים מאמינים ביהדות המסורתית, אך כל אחת מהן שומרת על שורשיה עם העם היהודי.

הקהילות של קראים וקרימקים, למרות שמספרם קטן, משחקות תפקיד חשוב בהיסטוריה ובתרבות של קרים. בניגוד לקהילות יהודיות רבות אחרות, קהילות אלו שמרו על זהותן ותרבותן הייחודית. קראים וקרימקים עברו דיכוי ורדיפות, אך בעשורים האחרונים החלו לשחזר את תרבותם ולחזור לחצי האי קרים. ישראל מסייעת לקהילות אלו בשימור השפות והמסורות התרבותיות שלהם, תומכת במוסדותיהם הדתיים והתרבותיים.

איך ישראל מתייחסת לזה?

ישראל ממשיכה לתמוך בקשרים תרבותיים עם הקראים והקרימקים, למרות ניטרליותה הפוליטית בנוגע לשאלת קרים. עם זאת, בשל המצב הדיפלומטי, ישראל מעדיפה שלא להתערב בסכסוך הפוליטי על קרים, תוך שמירה על תמיכתה בקהילות אלה בנוגע לשימור המסורות והפרקטיקות הדתיות שלהן.

למרות עמדתה לגבי קרים, ההשפעה של רוסיה בזירה הבינלאומית, במיוחד בהקשר של סוריה ועימותים נוספים במזרח התיכון, מאלצת את ישראל לשמור על זהירות במדיניות החוץ שלה. למרות עמדתה בנושא קרים, ישראל שומרת על קשרים עם רוסיה, דבר שמסייע להוריד את הסיכון לביטחונה של המדינה ולקהילות היהודיות ברוסיה.

מסקנות מ-NAnews – חדשות ישראל

הסיפוח של קרים על ידי רוסיה בשנת 2014 נותר אחד הנושאים השנויים במחלוקת והכואבים ביותר ביחסים בינלאומיים. עבור אוקראינה, עבור קראים וקרימקים, מדובר בטרגדיה שיש לה השלכות רחוקות טווח. העמים הילידים של קרים נאלצו להתמודד עם אובדן זהות תרבותית וזכויות, וכן עם איום על ביטחונם ויציבותם. בהקשר זה, חשוב תפקידה של ישראל, שבזמן שגיבשה עמדת ריסון דיפלומטי, היא תומכת בקהילותיה ומסייעת בשימור המורשת התרבותית שלהן.

רוסיה, למרות ניסיונותיה להציג את הסיפוח כאיחוד חוקי, נותרה תוקפן שהפרה את החוק הבינלאומי ואת שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה.

האירועים הללו הובילו להשלכות רציניות לביטחון האזורי, ושאלת מעמדו של קרים נותרה בלתי פתורה בזירה הבינלאומית.