הסופר הישראלי המוכר והפופולרי אולג בונדרנקו-טרנסקי, מחבר של למעלה מ-1500 סיפורים על בעלי חיים, מתח ביקורת חריפה על משרד החוץ הישראלי בשל השתתפותו הצפויה של שגריר ישראל במצעד הצבאי במוסקבה ב-9 במאי 2025. בפנייתו, הוא העלה ספקות לגבי ההצדקה המוסרית והפוליטית של צעד זה, והזכיר את תמיכתה של מוסקבה בארגוני טרור עוינים הן לישראל והן לאוקראינה.

הטקסט המלא מתפרסם באישור המחבר:

“בושה ב-9 במאי ולא רק…”

(דעתו של אזרח ואדם)

אני, כאזרח שווה זכויות במדינת ישראל, שמשלם מיסים כחוק, זכאי לחלוטין להביע את דעתי על כל תהליך פוליטי המתרחש בארצנו או מעבר לים, אך נוגע למדינתנו. כמובן, כל עוד איני יורד לרמה של עלבונות והאשמות חסרות בסיס.

בהתבסס על עקרונות הדמוקרטיה והרב-גוניות של דעות, אני רוצה להביע את עמדתי בנוגע לנושאים שלדעתי אינם יכולים לקבל את תמיכתי. ליתר דיוק, אני מתנגד להם באופן מוחלט.

נתחיל.

שגרירת ישראל בפדרציה הרוסית נפגשה עם ראש הכנסייה הרוסית האורתודוקסית, קיריל גונדיאייב, המחזיק בתפקיד בכיר בארגון דתי זה. בעקבות ביקור זה, עולה אצלי השאלה: מאיזו סיבה שגרירת ישראל מבקרת נציגי דתות אחרות במדינות זרות ובכך מביעה בהם תמיכה?

יתרה מזאת, ארגון זה, הכנסייה הרוסית האורתודוקסית, לא רק תומך בפלישה לאוקראינה וברצח של מאות אלפי בני אדם, אלא גם אינו מגנה את מעשי הטרור נגד ישראל. האם ניתן לכנות את הכנסייה הרוסית האורתודוקסית כארגון נוצרי, כאשר היא בפועל מתעלמת מהעיקרון הבסיסי של הנצרות – “לא תרצח”? לדעתי, לא. יתרה מכך, נראה שהיא הפכה לכת אנטי-נוצרית.

אז מדוע שגרירת ישראל נפגשה עם ראש הכנסייה הזו? באיזו סמכות ולפי איזה אישור?

השאלה השנייה.

שגרירת ישראל ברוסיה הכריזה על השתתפותה במצעד הצבאי בכיכר האדומה ב-9 במאי. ציפיתי להסבר ממשרד החוץ שלנו, שתומך בבירור במהלך זה. ואז ההפתעה שלי, הכעס שלי וההתנגדות שלי הגיעו לשיא.

האם ייתכן שמנהיגי משרד החוץ שלנו אינם מודעים לעובדות שכבר אינן סוד?

• ביקור נציגי ארגון הטרור חמאס במוסקבה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, והבעת תודתם לממשלת רוסיה על תמיכתה.
• נמצאו כמויות גדולות של כלי נשק מתוצרת רוסית ברשות חיזבאללה.
• תמיכתה של רוסיה במשטר האייתוללות באיראן, ששואף להשמיד את מדינתנו.
• העברת מטוסים מתקדמים מרוסיה לאיראן. מה לדעתכם מטרתם?
• הגינויים התכופים של רוסיה לישראל באו”ם והצבעותיה נגד מדינתנו.

אפשר להוסיף עוד רבות, אך מה הטעם אם משרד החוץ שלנו לא מתעניין בעובדות הללו?

עוד שאלה עולה: האם שגרירת ישראל ברוסיה תעמוד על אותה במה עם נציגי צפון קוריאה, איראן, בלארוס, הרשות הפלסטינית…? מעניין, האם נציגי הטליבאן גם הם יהיו מוזמנים? האם היא תלחץ להם ידיים? האם היא גם תענוד את סרט ה”סנט ג’ורג'”?

עבורי, סרט זה הוא שווה ערך לסמל של גרמניה הנאצית. המחשבה על כך מזעזעת אותי. תחושת הגועל שלי, ההלם וחוסר ההבנה שלי בלתי ניתנים לתיאור.

אני תוהה: מה זה? האם זהו שפל מוחלט? האם זו מזימה לפגוע במעמד מדינתנו בעיני העולם החופשי? אם כן, מי בממשלתנו עומד מאחורי זה ולמה? מדוע אף אחד מהמנהיגים שלנו לא ניתק עצמו מהבושה הזו?

ישראל תעמוד לצד מי שמצדד בתוקפנות נגד אוקראינה? לא, גבירותי ורבותי, אזרחי ישראל. אני לא רק שאיני מסכים עם זה, אלא מרגיש חובה להשמיע את מחאתי.

יש לי זכות לכך. יש לי זכות לדעה, כמו כל אחד ואחת מכם. אני מבקש להביע את התנצלותי בשמי ובשם כל מי שחושב כמוני בפני כל מי שהמהלכים הללו של משרד החוץ הישראלי פגעו בו.

אני רוצה להתנצל בפני גיבורי צבא אוקראינה שנלחמים על חירותם. אני רוצה להתנצל בפני המדינות אשר, בניגוד אלינו, אינן משתתפות בטקס הזה. טקס זה הוא חגיגתן של מדינות טרור, ולדעתי, לישראל אין שם מקום.

אני, כאזרח ישראל וכאדם המתנגד לפלישת רוסיה לאוקראינה ולתמיכתה של רוסיה בחמאס ובאיראן… לא יכול לשתוק.

כי אני קודם כל אדם, ורק אחר כך אזרח. והכי גרוע – זה מעליב אותי. מעליב לראות איך ישראל מאבדת את כבודה. כבודה נרמס בבוץ, ולא ניתן יהיה לשטוף את הכתם הזה.

בכבוד רב, אולג בונדרנקו-טרנסקי

הטקסט המקורי כאן

אולג בונדרנקו-טרנסקי – סופר שעבודותיו מלאות באהבה לבעלי חיים ותשומת לב לגורלם

אולג בונדרנקו-טרנסקי נולד ב-27 בינואר 1964 בעיר חרסון, אוקראינה. אמו, בלה לבובנה טרנסקיה, עבדה כרופאה, ואביו, דמיטרי גריגורייביץ’ בונדרנקו, היה מהנדס בתחנת כוח תרמית. מילדותו גדל בין בעלי חיים ולמד מוקדם כיצד לטפל בחיות מחוסרות בית, דבר שהפך מאוחר יותר לנושא המרכזי ביצירתו.

לאחר סיום בית הספר, למד בהמכון התעשייתי של חרסון ורכש השכלה בתחום המכניקה. עם זאת, הוא לא חש משיכה מיוחדת למקצוע זה – תמיד נמשכו לבו לטבע, לבעלי חיים וליצירה.

עלייה לישראל והדרך לכתיבה

בשנת 1997, אולג בונדרנקו-טרנסקי עלה לישראל, שם החל לעבוד במפעל התעשייה האווירית. במדינה שבה בעלי חיים תופסים מקום חשוב בחיי החברה, הוא המשיך לדאוג לבעלי החיים.

למרות עיסוקו הטכני, הגיע לכתיבה רק לאחר שנים. ההשראה לכך הייתה מותו של חתולו האהוב, טום. בשנת 2019, הוא החל לכתוב סיפורים שמעבירים סיפורים על בעלי חיים, גורלם והקשרים שלהם עם בני האדם.

עד כה, הוא פרסם ארבעה ספרים וכתב למעלה מ-1500 סיפורים. בסיפוריו הוא עוסק לא רק בבעלי חיים, אלא גם בערכים מוסריים, אחריות אנושית, טוב לב ונאמנות.

“למצוא את השורד האחרון” – סיפור על טרגדיה

אחד מיצירותיו החזקות ביותר של הסופר הוא “למצוא את השורד האחרון” (הסיפור המקורי כאן), המוקדש לאירועי 9 באוקטובר. הסיפור קשור לטרגדיה בקיבוץ בארי, אשר הותקף על ידי מחבלים.

הגיבורה הראשית חוזרת למקום שבו עמד ביתה ההרוס ומוצאת חתלתול – היצור היחיד ששרד בין ההריסות. דמות סמלית זו מראה לא רק את ממדי הטרגדיה, אלא גם תקווה לשיקום, נאמנות וכוח החיים.

יצירה שמשנה את היחס לבעלי חיים

אולג בונדרנקו-טרנסקי ממשיך לכתוב ולשתף את יצירותיו עם קהל רחב. הוא מנהל קבוצה בפייסבוק, שבה הוא מפרסם את סיפוריו ודן עם קוראיו בנושאים חשובים הקשורים להגנה על בעלי חיים וזכויותיהם.

ניתן לקרוא את סיפוריו של אולג בונדרנקו-טרנסקי באתרו:

https://you-for-animals.com/

ובחשבונותיו ברשתות החברתיות:

https://www.facebook.com/groups/7922837564408583

https://www.facebook.com/profile.php?id=100025650303697

https://www.facebook.com/groups/1366835310394353/

https://www.youtube.com/@olegbondarenko1157

יצירותיו נקראות על ידי אנשים ברחבי העולם, שכן הן מלמדות חמלה, אחריות ואהבה. בישראל, מדינה שבה הכבוד לבעלי חיים הוא חלק מהתרבות, יצירתו זוכה להד רב.

NAnews – חדשות ישראל תומכים בעמדתו של אולג בונדרנקו-טרנסקי. ישראל לא צריכה לעמוד לצד אלו שתומכים בטרור ובתוקפנות. השתתפות באירוע כזה מנוגדת לאינטרסים של המדינה ואזרחיה.