ב-19 בדצמבר 2024, האסיפה הכללית, בהחלטה A/79/L.28/Rev.1, דרשה מישראל לבטל את החוק שעבר בכנסת, האוסר על פעילות אונר”א (סוכנות הסיוע של האו”ם לפלסטינים בקרבת מקום). מזרח) בארץ.
ההחלטה התומכת באונר”א שהציעה נורבגיה (מסמך 123-A/79/L.28/Rev.1) נתמכה על ידי 137 מדינות, 12 הצביעו נגד ו-22 נמנעו.
.......
אוקראינה “נמנעה” על רקע ה”בעד” המוחלט: מדוע ההחלטה הזו מוצדקת?
בחירה זו אינה סימן ל”עמדה אנטי-ישראלית”. הוא משקף את הקשיים הדיפלומטיים והקשיים האובייקטיביים שעמם מתמודדת אוקראינה בתנאים של מלחמה עקובה מדם עם רוסיה התוקפנית.
אוקראינה, למרות נמנעותיה, אינה מתנגדת לישראל. בתנאי מלחמה היא מוגבלת בתמרוני מדיניות החוץ שלה ונאלצת לקחת בחשבון לחץ מצד שחקנים מרכזיים כמו האיחוד האירופי ומדינות ערב.
אוקראינה, בהימנעות מהצבעה על החלטת אונר”א, מבקשת להדגיש כי פתרון יעיל של הבעיות אינו אפשרי ללא השתתפותה של ישראל עצמה. עמדה זו מבוססת על העיקרון: לא מקובל לפתור סוגיות של מדינה ריבונית ללא הסכמתה. קייב הצהירה שוב ושוב כי החלטות חד-צדדיות רק מעמיקות סכסוכים.
ההימנעות של אוקראינה מוכיחה גם תמיכה ברעיון שסכסוכים בינלאומיים מחייבים דיאלוג בין כל הצדדים. צעד כזה יכול להיחשב כקריאה לאו”ם להתחשב באינטרסים של ישראל, שבטווח הארוך מועיל למדינת היהודים.
מדוע אוקראינה “נמנעת”?
איזון דיפלומטי
אוקראינה נמצאת במצב גיאופוליטי קשה שבו היא צריכה לשמור על יחסים עם קבוצות שונות של מדינות.
תמיכה בבעלות הברית המערביות. רוב מדינות האיחוד האירופי הצביעו בעד ההחלטה. הצבעה שלילית עלולה לגרום למתיחות עם שותפים המספקים לאוקראינה נשק וסיוע הומניטרי.
הצורך בדיאלוג עם מדינות ערב. הצבעה נגד ההחלטה עלולה להחמיר את היחסים עם מדינות ערב, שבחלק מהמקרים תומכות גם באוקראינה במאבקה בתוקפנות הרוסית.
המצוקה של אוקראינה
אוקראינה נמצאת במלחמה עם רוסיה, וזה קובע את מדיניות החוץ שלה:
תלות באו”ם ובתמיכה בינלאומית. בתנאי מלחמה, אוקראינה נאלצת להימנע מצעדים דרסטיים שעלולים להחליש את מעמדה בארגון.
התמקדו בהישרדות. אוקראינה מתמקדת בבעיות הפנימיות שלה ובהגנה על אוכלוסייתה, מה שמצריך זהירות בכל החלטות מדיניות חוץ.
הקשר היסטורי של ההצבעות
אוקראינה נמנעת לעתים קרובות בהצבעות בנוגע לישראל, אבל זה לא אומר אנטיפתיה:
בעבר, אוקראינה כבר נמנעה מהחלטה המגנה את מדיניות ישראל במזרח התיכון. עם זאת, פקידיה הדגישו כי הדבר נובע מהצורך לשמור על איזון, ולא מסנטימנט אנטי-ישראלי.
אוקראינה אישרה שוב ושוב את תמיכתה בזכותה של ישראל להגנה עצמית, במיוחד על רקע פיגועי הטרור.
עמדתה של אוקראינה כלפי ישראל
למרות הימנעות באו”ם, אוקראינה מבקשת לחזק את היחסים הבילטרליים עם ישראל:
שיתוף פעולה הומניטרי. ישראל תומכת באוקראינה בסיוע הומניטרי, כולל ציוד רפואי ושיקום פצועים.
דיאלוג ברמה הגבוהה ביותר. ההנהגה האוקראינית מביעה באופן קבוע תודה לישראל על תמיכתה, למרות חילוקי דעות בנושאים מסוימים.
אתגרים כלליים. שתי המדינות מתמודדות עם איומים חיצוניים ושואפות לשמור על ריבונות, מה שיוצר בסיס להבנה הדדית.
למה זה חשוב לישראל?
אוקראינה, למרות נמנעותיה, אינה מתנגדת לישראל. בתנאי מלחמה היא מוגבלת בתמרוני מדיניות החוץ שלה ונאלצת לקחת בחשבון לחץ מצד שחקנים מרכזיים כמו האיחוד האירופי ומדינות ערב.
אוקראינה היא חוליה מרכזית במאבק לשמירה על הסדר הבינלאומי. ההצבעה הזהירה שלה נועדה להגן על האינטרסים שלה, אבל זה לא שולל סולידריות עם ישראל.
הבנה הדדית בין מדינות חשובה לחיזוק היחסים האסטרטגיים, ועל ישראל לקחת בחשבון את הקשיים האובייקטיביים איתם מתמודדת אוקראינה.
.......
ישראל הציגה איסור זה משום שהיא מאמינה שאונר”א הפכה למעשה למכשיר השפעה עבור חמאס ברצועת עזה.
למרות ההתערבות הברורה בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית, האו”ם התעקש על עצמו. יתרה מכך, הארגון איים לערער לבית הדין הבינלאומי אם ישראל לא תענה לדרישותיו. בהתחשב בניסיון הקודם של בית המשפט, לישראל אין כמעט ספקות לגבי “האובייקטיביות” שלה.
העצרת הכללית של האו”ם בשנת 2024 צוינה ב”פרודוקטיביות שלה”, אימצה 17 החלטות המגנות את ישראל ורק 9 החלטות לגבי מדינות אחרות בעולם.
איך התנהלה ההצבעה?
ההחלטה התומכת באונר”א שהציעה נורבגיה (מסמך 123-A/79/L.28/Rev.1) נתמכה על ידי 137 מדינות, 12 הצביעו נגד ו-22 נמנעו.
להחלטה התנגדו:
ארה”ב, ישראל, צ'כיה, הונגריה, ארגנטינה, פלאו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, מיקרונזיה, טונגה, נאורו ופיג'י.
137 מדינות, כמובן רוסיה, איראן, אך כוללות גם מדינות שנמנעו בעבר או כינו את עצמן “ידידי ישראל”. ביניהם היו גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, פולין, הולנד, דנמרק, שוודיה, קפריסין ומדינות אירופה נוספות.
השוואה לסקרים קודמים
ההצבעה ב-11 בדצמבר להחלטת הפסקת האש הראתה עמדה אנטי-ישראלית יותר, כאשר 159 מדינות הצביעו בעד. בהשוואה להצבעה זו, התמיכה ביוזמות אנטי-ישראליות ירדה מעט, אולי מעיד על שינוי הדרגתי בסנטימנט.
.......
לקוחות פוטנציאליים
תגובתה של ישראל להחלטה צפויה: המדינה תדחה התערבות בענייניה הפנימיים. עם זאת, לאור הירידה במספר הקולות בעד החלטות אנטי-ישראליות, אפשר לקוות שעם הזמן המגמה תשתנה עוד יותר.
עם זאת, מבקרי האו”ם לא מחמיצים את ההזדמנות להדגיש שארגון שקוע בבירוקרטיה שלו מסתכן באיבוד הרלוונטיות שלו. אולי, כמו האג'נדה האנטי-ישראלית שלו, האו”ם עצמו יהפוך יום אחד לחלק מההיסטוריה.