על רקע ההתעניינות הגוברת בתפקידה של ישראל בפוליטיקה העולמית, לרבות בהקשר של מלחמתה של רוסיה באוקראינה, עלתה סוגיית העברת הציוד הרוסי שנתפס לקייב לדיון פומבי באוקראינה.
בתחילה זה “היוזמה הוכרזה כהצעה פרטית של אחד מחברי הכנסת ולא זכתה לפיתוח רשמי“, כפי שהסביר מיכאל ברודסקי, שגריר ישראל באוקראינה, בראיון לפרסום האוקראיני”אלוף הפיקוד» 29 בנובמבר 2024.
יוזמה פרטית או מדיניות רשמית?
שגריר ישראל ברודסקי ציין כי ההצעה להעביר ציוד רוסי שנתפס לאוקראינה הגיעה מאחד מחברי הכנסת, אשר כפי שציין “איננה העמדה הרשמית של ממשלת ישראל”. בראיון הדגיש ברודסקי:
“זו הייתה הצעה פרטית של אחד מחברי הכנסת. ולמען האמת, אני לא יודע אם זה קיבל התפתחות נוספת ומה קורה עם היוזמה הזו עכשיו”.
לפיכך, הצעה זו אינה צעד רשמי מצד ישראל, אלא רק יוזמה של סגן יחיד.
מי בעד? מי נגד?
חוסר הוודאות והעמימות בנושא אספקת הנשק לאוקראינה בישראל נמשכים. ישראל, למרות חשיבותה האסטרטגית ביחסים הבינלאומיים, שמרה באופן מסורתי על עמדה זהירה בנוגע לאספקת נשק לאזורי סכסוך, במיוחד בכל הנוגע לתמיכה ביריבותיה של רוסיה.
רובים במזרח התיכון: מי שולט בהם?
בנוסף להיבט המדיני, חשוב לקחת בחשבון את הצד הצבאי של הנושא. ברודסקי הסביר שיש הרבה כלי נשק במזרח התיכון, כולל רוסי, ושלא כולם מגיעים ישירות מרוסיה. במילותיו:
“אין לנו ראיות ישירות שזה מגיע ישירות מרוסיה, אלא מסוריה או איראן”.
לדברי השגריר, מקורות הנשק העיקריים הם מדינות באזור, כמו סוריה ואיראן, התומכות באופן פעיל בקבוצות חמושות שונות. ישראל, בתורה, ממשיכה לעקוב אחר המצב ולערוך חקירות לביסוס מקורות אספקה מדויקים יותר.
תמיכה צבאית ישראלית באוקראינה: צעדים אמיתיים
במקום אספקת נשק, ישראל מתמקדת בסיוע הומניטרי לאוקראינה, במתן מערכות ביטחון שונות ותמיכה בהגנה אזרחית. כפי שציין ברודסקי:
“אנחנו מספקים רק סיוע הומניטרי, עשינו את זה בתחילת המלחמה הרוסית-אוקראינית, ואני מקווה שנמשיך לעשות זאת למרות המלחמה שלנו”.
במיוחד, ישראל סיפקה לאוקראינה מערכות התרעה מוקדמת, המשתלבות כעת במבנה שידורי הרדיו הכולל של המדינה.
מה אומרת החקיקה הישראלית?
במישור החקיקתי, ישראל כבר פיתחה הצעת חוק שיכולה לאפשר העברה לאוקראינה של נשק שנתפס במהלך פעולות נגד קבוצות פלסטיניות וחיזבאללה. הצעת חוק זו הוצעה על ידי שרן חסקל, סגן שר החוץ של ישראל, וח”כ דן אילוז.
ישראל בהקשר של הסכסוך האוקראיני
על רקע הדיונים הללו, חשוב לציין שישראל נמצאת במצב גיאופוליטי קשה שבו היא מנסה לשמור על איזון בין שמירה על היחסים עם רוסיה לבין התחייבויות כלפי המערב, במיוחד בהקשר של המלחמה באוקראינה. לכן, ישראל נמנעת מאספקה צבאית ישירה לאוקראינה, ומעדיפה להגביל את עצמה לסיוע הומניטרי ותמיכה טכנית, למשל, באמצעות מערכות אבטחה.
טבלה: סיוע ישראלי לאוקראינה
| סוג עזרה | תֵאוּר |
|---|---|
| סיוע הומניטרי | סיוע רפואי, מוצרים, ציוד מגן |
| מערכות אבטחה | קרייני רדיו, מערכות התרעה מוקדמת |
| סיוע צבאי (עקיף) | טכנולוגיות להגנה על תשתיות אזרחיות |
מַסְקָנָה
לפיכך, סוגיית העברת הציוד הרוסי שנתפס לאוקראינה מהווה אבן דרך נוספת ביחסים המורכבים בין ישראל, רוסיה ואוקראינה. ישראל שומרת על זהירותה המסורתית, מספקת סיוע הומניטרי אך נמנעת ממעורבות ישירה בפעולות איבה. עמדתה של ישראל בנושא זה ממשיכה להישאר אמורפית, מה שגורם לתגובות מעורבות הן בזירה הבינלאומית והן בתוך המדינה.
לדברי גלבקום, “ישראל מספקת סיוע הומניטרי לאוקראינה, אך נשארת זהירה בענייני תמיכה צבאית והעברת נשק”.
השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל