אופ-פא: רוסיה “לא תפסיק את הברחות הנשק” עבור חיזבאללה ו”הזהירה בתוקף” מפני “אי-קבילות” של תקיפות אוויריות ליד בסיסי רוסיה בסוריה

בניסיון למנוע מחיזבאללה להתחמש, ישראל, כפי שנכתב בתקשורת, פנתה לרוסיה בתקווה ל”תמיכתה במאבק בהברחות”. עם זאת, מוסקבה דחתה במפתיע (?) את הבקשה, תוך ציון “מגבלות המנדט שלה בסוריה”. פרטים בכתבה מאת NAnovosti.

רוסיה “זרקה” את ישראל עם הבטחות לחיזבאללה: דיפלומטיה מהולה באינטרסים

ביקורם של נציגים רוסים בלבנון והדיון בסכסוך שבו מעורב חיזבאללה נקדו את ה-i ביחסים בין מוסקבה לישראל. ישראל, שסמכה על עזרתה של רוסיה בשליטה על זרועות הקבוצה השיעית, קיבלה תפנית. התברר שמוסקבה לא רק שאינה מסוגלת, אלא גם לא מתכוונת לשלוט על הגבול בין סוריה ללבנון, שבו זורם נשק לחיזבאללה בנחל.

סירוב רוסי: חוסר אונים מומצא או חישוב פוליטי?

הנציג המיוחד של נשיא רוסיה לסוריה, אלכסנדר לברנטייב, אמר הצהרה שאינה מותירה מקום לספק: “אי אפשר למלא בקשה כזו, שכן היא תדרוש התקנת מחסומים חדשים על הגבול, החורגת מהמנדט של הצבא הרוסי”.. ההצהרה היא יותר משקופה – מוסקבה מצהירה ישירות שהשליטה בגבול סוריה-לבנון אינה האינטרס שלה, וישראל לא צריכה לקוות לסיוע בעניין זה.

“אני לא יודע מי בממשלת ישראל הגה את הרעיון המבריק להפוך את רוסיה לערובה למדינה הלא חמושה של חיזבאללה, אבל אפילו במוסקבה אמרו שהם “לא מסוגלים” להבטיח זאת”.

היה צפוי שרוסיה “תפגוש את ישראל באמצע הדרך”, ובכך תממש את האינטרסים שלה באזור. עם זאת, ציפיות כאלה התבררו כלא מוצדקות: גם באותם מקרים נדירים שבהם מוסקבה מוכנה להקשיב לבקשות, מחויבויותיה כלפי בעלות בריתה – איראן וסוריה – עדיין מתבררות כחשובות יותר.

תמיכה בחיזבאללה כתוצאה מהיחסים עם איראן

היחסים בין רוסיה לאיראן הם גורם מפתח הקובע את מעמדה של מוסקבה באזור. מוסקבה מבקשת לשמור על שותפות יציבה עם טהראן, המסייעת לה לא רק לשלוט בחלק מהשטח הסורי, אלא גם להשתתף בסכסוך הסורי בתנאים נוחים. במצב הנוכחי, הוויתור על השליטה בנשק לחיזבאללה הופך להמשך הגיוני של הקו האסטרטגי הזה. תמיכה בחיזבאללה מחזקת את מעמדה של איראן ומאפשרת לרוסיה להמשיך את “פעולתה” בסוריה.

“רוסיה יכולה להפציץ ערים שלווים בסוריה במסגרת המנדט שלה, אבל, אבוי, אין בכוחה להבטיח שחיזבאללה לא יתחמש בטילים. איראן כנראה לא תסכים”.

תקיפה אווירית ליד בסיס חמימים: אינדיקטור למתיחות

באוקטובר ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מתקן בסמוך לבסיס האוויר הרוסי חמימים בסוריה, מה שעורר תגובה חריפה ממוסקבה. לברנטייב הזהיר את ישראל מפני “אי קבילותן של פעולות כאלה” והדגיש כי הן עלולות לאיים על חייהם של אנשי צבא רוסים, דבר ש”אינו קבילה מנקודת המבט של הצד הרוסי”. מוסקבה מקווה ש”אירועים כאלה לא יחזרו על עצמם”, שכן “כל תקרית כזו מאיימת על מאזן האינטרסים המעורער ממילא באזור”.

בנוסף, הוא כינה את הדיווחים לפיהם הפדרציה הרוסית מספקת את הבסיס האמור לאספקת נשק איראני לחיזבאללה בלבנון כ”שמועות”.

שאלות ללא מענה: מהם המניעים האמיתיים של רוסיה?

נראה שמוסקבה מבקשת להימנע מניגוד עניינים ישיר בין ישראל לאיראן, מעדיפה לא להתערב ולשמור על חופש הפעולה שלה בסוריה. הדיפלומטיה הרוסית מנצלת את הצורך של ישראל בתפקיד התיווך שלה, ובמקביל מגבילה את התחייבויותיה כלפיה. יחד עם זאת, נותרו שאלות: האם רוסיה מוכנה להסדר אמיתי אם היא תדרוש תיקון של יחסיה עם טהראן?

האכזבה של ממשלת ישראל ברורה, אך לא צפויה להשפיע על החלטת מוסקבה, שמבינה כי בעלת בריתה המרכזית בסוריה אינה ישראל, אלא איראן. חדשות עוקב אחר ההתפתחויות וימשיך לנתח איזו השפעה תהיה לכך על מאזן הכוחות במזרח התיכון.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓