המטרופולין האוקראיני אנדריי שפטיצקי: גיבור לא מוכר שהציל מאות יהודים במהלך השואה

“אנחנו רוצים לחלוק כבוד לאיש שהציל מאות יהודים”, – אמר הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אזמן.

אנדריי שפטיצקי בשנת 2008 הכירה בו הקהילה היהודית באוקראינה כחסיד.

ב-1 בנובמבר מלאו 80 שנה למותו של המטרופוליטן האוקראיני אנדריי שפטיצקישהיה אחת הדמויות הדתיות המשמעותיות ביותר באוקראינה בסוף המאה ה-19 – המחצית הראשונה של המאה ה-20. שפטיצקי לא היה רק ​​מנהיג רוחני, אלא גם הוכיח את עצמו כגיבור אמיתי, והציל יהודים מרדיפות הנאצים. עם זאת, למרות מעשיו, מעולם לא ניתן לו התואר “חסיד אומות העולם” בישראל.

גיבור בצללים: הצלת יהודים במהלך המלחמה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, המטרופולין אנדריי שפטיצקי ושותפיו הקרובים פתחו במשימה סודית של רחמים, והחביאו עשרות יהודים במנזרים ובמוסדות דת אחרים. אחד המקרים המפורסמים ביותר הוא הדרשה של המטרופוליטן ב-21 בנובמבר 1942, כאשר קרא לחסידיו להתנגד לאלימות ולוותר על הרג חפים מפשע. זו הייתה אמירה נועזת בתנאי הטרור הנאצי, וכמרים רבים באותה תקופה לקחו אותה כמדריך לפעולה.

בהסכמתו של שפטיצקי, התחבאו מספר לא מבוטל של יהודים במנזרים היוונים-קתולים ואף במעון המטרופולין. הוא הורה להסתיר יותר מ-300 ילדים יהודים (במיוחד בנו של רבי לבוב איזקאל לוין קורט, שלימים כינה את בניו אנדריי וקלימנטי) ומסמכים יהודיים יקרי ערך.

בהצלת היהודים סייעו לו, בין היתר, אחותו של יוסף וטר (ב-1946 היא נכלאה על ידי המשטר הקומוניסטי בסך הכל 30 שנה) ואחיו קלימנט (37 יהודים; עוד 16 יהודים היו במפעל נעליים אשר היה שייך לסטודנטים שנעצרו על ידי המשטר הסובייטי של 1947).

יש לציין שהמטרופוליטן הסתיר את פעולת ההצלה הזו שלו מרוב אנשי הדת כי הנסיבות דרשו זאת. הרב דוד קגן כותב באהדה בלתי מוסתרת על התנהגותו האצילית של אנדריי שפטיצקי במהלך המלחמה ב”יומנו של גטו לבוב”.

לְצַטֵט:

“לא תרצח” היא אחת המצוות החשובות ביותר אליה קרא המטרופולין את חסידיו בתקופה חשוכה זו.

ההישג של קלימנטי שפטיצקי

אחיו של אנדריי שפטיצקי, קלימנטי, תרם תרומה עצומה להצלת היהודים, ועל כך זכה לאחר מותו בתואר “חסיד אומות העולם” ב-1996. במפעל בבעלות הסטודנטים, אחיו של אנדריי הקים מחבוא סודי ליותר מ-30 יהודים, תוך סיכון חייו שלו. מעשיו חסרי האנוכיות נותרו אחת הדוגמאות הנוצצות של טוב לב אנושי ואומץ לב.

יד ושם ואי-ההכרה באנדריי שפטיצקי

בישראל, לבקשת דוד קגן, נדונה סוגיית הענקת אנדריי שפטיצקי לתואר “חסיד אומות העולם”. עם זאת, בהצבעה ב-1981, מבין 13 חברי הוועדה, 5 תמכו בהענקת התואר, 6 התנגדו ו-2 נמנעו, כולל קגן עצמו. הסיבות לסירוב היו “תמיכה בדיוויזיית ה-SS “גליציה”, האשמות ב”קרבה אידיאולוגית לנאציזם” והדעה כי “המטרופולין היה יכול לעשות יותר כדי להציל את היהודים”.

בניגוד לקביעה הרווחת לעתים קרובות, המטרופולין אנדריי לא הביע כל תמיכה רשמית בהקמת דיוויזיית גליציה. יצוין כי המטרופוליטן הסכים לשלוח לשם כמרים-כומרים לשירות הרוחני של החיילים.

ההחלטה גרמה לתגובות מעורבות.

הניסיונות להכיר בשפטיצקי כחסיד אומות העולם נמשכו לאחר מכן, אך ללא הצלחה, כולל ב-2007. בתגובה, בשנת 2008 הכירה בו הקהילה היהודית באוקראינה כחסיד..

הרב הראשי לאוקראינה משה ראובן אזמן הדגיש את חשיבות הזיכרון על אנשים כאלה.

“אנחנו רוצים לחלוק כבוד לאיש שהציל מאות יהודים“- אמר הרב הראשי לאוקראינה משה ראובן אזמן בהזדמנות זו. “עלינו להילחם לא רק באנטישמיות ושנאת זרים, אלא גם לזכור את הגיבורים שלנו ולהזכיר אותם לדור הצעיר“.

לכבודו של שפטיצקי, ניטע “עץ החיים” ליד בית הכנסת ברודסקי בקייב.

בשנת 2012, הבית התחתון של הפרלמנט הקנדי הכיר פה אחד בתרומתו של המטרופוליטן לזכויות אדם, וציין שהוא הציל יותר מ-160 יהודים. בשנת 2013, הליגה נגד השמצה כיבדה את שפטיצקי לאחר מותו על “אומץ ליבו וגבורתו” בהצלת יהודים בפרס יאן קרסקי, שהתקבל על ידי קרוב משפחתו, פרופסור יז'י ויימן.

מַסְקָנָה

אנדריי שפטיצקי נשאר עבור אנשים רבים סמל של אומץ ורחמים, המסוגל למעשי גבורה להציל חיים. סיפורו הוא תזכורת לעוצמתה של הרוח ולחשיבות של הצגת אנושיות גם בתנאים הקשים ביותר. קשה לומר מדוע מעולם לא הוכר כחסיד אומות העולם, אך תרומתו להצלת מאות חיים תישאר בלתי נשכחת.

“הזיכרון של גיבורים כמו אנדריי שפטיצקי צריך לעבור מדור לדור”, מציינים מחברי NAnovosti.

השפעת המטרופוליטן על החברה המודרנית

פעולותיו של אנדריי שפטיצקי נותרו רלוונטיות כיום. פעולותיו מעניקות השראה לדורות חדשים לא רק באוקראינה, אלא גם מעבר לגבולותיה. חשוב לזכור דמויות היסטוריות המגלמים ערכים הומניסטיים ושואפים לשמר את מורשתם בעת המודרנית.

הרוזן אנדריי שפטיצקי ChSVV (הוטבל רומן מריה אלכסנדר; 29 ביולי 1865 – 1 בנובמבר 1944) – ראש הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית, מטרופולין גליציה, הארכיבישוף של לבוב (1901-1944). הבישוף סטניסלבובסקי (1899-1900). דוקטור למשפטים (1888) ותיאולוגיה (1894); Maecenas. אחד המנהיגים המצטיינים של הכנסייה והתנועה הלאומית האוקראינית במחצית הראשונה של המאה ה-20, נציג משפחת הרוזן שפטיצקי.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא נעצר על ידי חיילים רוסים (1914) ונלקח לרוסיה. לאחר שחזר ללבוב, הוא הפך למייסד שותף של ZUNR (1918). בשנת 1919 נכלא על ידי השלטונות הפולניים.

תהליך הברכה החל ב-1955. אחיו של המטרופולין אנדריי, הרוזן לב שפטיצקי, ואשתו נהרגו על ידי הבולשביקים לאחר סיפוח מערב אוקראינה, ובנם אנדז'יי נהרג מאוחר יותר בקאטין. ולדיקה מת ב-1 בנובמבר 1944 מבצקת מוחית שנגרמה מסיבוך של שפעת. הוא נקבר בקתדרלת סנט ג'ורג' בלבוב; הלווייתו הפכה להפגנה המונית.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓