שגריר ישראל באוקראינה ברודסקי: “ישראל גינתה את התוקפנות של רוסיה מהימים הראשונים” – על המלחמה בין ישראל, אוקראינה, איראן ורוסיה – בראיון לתקשורת האוקראינית

“כבר מהימים הראשונים, ישראל גינתה את התוקפנות של רוסיה… כולל… ברמה… של ראש הממשלה: בתחילת המלחמה הוא גינה את התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה”.

“במשרד החוץ (הישראלי) הוקמה מחלקה מיוחדת על מנת להבטיח שמבנים רשמיים ופרטיים ישראלים לא יפעלו תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות והאירופיות שהוטלו על רוסיה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה”.

“מערכת ההתרעה המוקדמת שסיפקה ישראל לאוקראינה עדיין לא החלה לפעול… – קיימנו את הבטחותינו והעברנו לצד האוקראיני את כל מה שהיה עלינו להעביר… קיימנו את כל מה שהבטחנו”.

מיכאל ברודסקי, השגריר יוצא הדופן והבכיר של ישראל באוקראינה, העניק ראיון ארוך “מראה השבוע. אוקראינה”שפורסם ב-3 באוקטובר 2024, בו התייחס למספר נושאים חשובים הקשורים למדיניות החוץ הישראלית, ליחסיה עם רוסיה ואוקראינה ולהשפעה של סכסוכים בינלאומיים על ביטחון ישראל.

להלן קטעים מהראיון, אותם ניתן למצוא במלואו בכתובת “מראה השבוע. אוקראינה”,.

1. בעיות ארוכות טווח של הסכסוך הערבי-ישראלי

ברודסקי מדגיש כי הסכסוך הערבי-ישראלי נותרה אחת הבעיות הקשות במזרח התיכון. הוא מציין זאת שלום אפשרי רק כאשר שכנותיה של ישראל מוכנות להכיר בזכותה להתקיים. במהלך 76 שנות הסכסוך, היו ניסיונות רבים למצוא פתרון בדרכי שלום, אך רובם לא צלחו. לדברי ברודסקי, גם כאשר מתעוררות תקוות להתקדמות, הן נכזבות לרוב חוסר הנכונות של מדינות ערב להתפשר. לטענתו, ללא השתתפות פעילה של מדינות ערב בתהליך השלום, לא ניתן להתקדם של ממש.

2. איום מאיראן

אחד הנושאים המרכזיים שבהם דן ברודסקי הוא האיום הנשקף מאיראן. הוא טוען שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהשאיפות הגרעיניות של איראן ומשיתוף הפעולה הצבאי שלה עם רוסיה, הכולל אספקת מל”טים. השגריר מאמין שאיראן כן איום משמעותי לא רק על ישראל, אלא על האזור כולובמיוחד אם הוא משיג יצירת נשק גרעיני. ברודסקי מדגיש: “אם איראן תהפוך למעצמה גרעינית, עלולות להיות לכך השלכות ביטחוניות חמורות במזרח התיכון”.. הוא גם קורא לקהילה הבינלאומית לנקוט בפעולה גדולה יותר כדי למנוע את תוכנית הגרעין של איראן.

3. יחסה של ישראל לסכסוך הרוסי-אוקראיני

למרות שישראל לא הטילה סנקציות רשמיות נגד רוסיה, ברודסקי מדווח שחברות ישראליות קיימו במידה רבה את הסנקציות המערביות. הוא גם מביע דְאָגָה בשל העובדה שחלק מהפוליטיקאים הרוסים תומכים בגלוי בארגוני טרור כמו חמאס. לדעתו, פעולות כאלה רק מחמירות את הסכסוך ומטילות ספק באפשרות לדיאלוג שליו.

— אַתָה הם אמרו מַה יִשְׂרָאֵל עִם רֵאשִׁית ימים נידונה תוֹקפָּנוּת רוּסִיָה. עַל אֵיזֶה רָמָה?

– ברמה הגבוהה ביותר – ברמת מנהיגי המדינה. כולל שרי חוץ – לשעבר ובהווה. ברמת נציגנו באו”ם, לרבות במהלך ההצבעה בארגון. כמובן, ברמת השגריר באוקראינה.

— א רֹאשׁ הַמֶמשָׁלָה?

– וראש הממשלה: בתחילת המלחמה הוא גינה את התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה.

— IN מוסקבה נִקרָא חיסול מַנהִיג חיזבאללה הַבָּא “פּוֹלִיטִי רֶצַח”…

“למרבה הצער, זה לא חדש. זו עוד אמירה שתומכת בעקיפין בטרור.

— אֶלָא בְּעַל פֶּה ביטויים אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן, V אֵיך יוֹתֵר בא לידי ביטוי שֶׁלְךָ מַחֲלוֹקֶת עִם פעולות רוּסִיָה?

– ישראל לא הטילה רשמית סנקציות על רוסיה, כי מנגנון כזה לא קיים בישראל. אך מכיוון שאנו חלק מהעולם המערבי, איננו פועלים סביב הסנקציות הללו ומגעי הסחר שלנו עם רוסיה מופחתים למינימום. במשרד החוץ הוקמה מחלקה מיוחדת על מנת להבטיח שמבנים רשמיים ופרטיים ישראלים לא יפעלו תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות והאירופיות שהוטלו נגד רוסיה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.

אם תשימו לב, באופן עקרוני המגעים שלנו עם רוסיה מצטמצמים למינימום הדרוש.

4. אפשרויות סיוע צבאי לאוקראינה

לגבי הסיוע הצבאי לאוקראינה, מדגיש ברודסקי כי למרות שישראל מעוניינת בסיוע, נושא אספקת הנשק כמו מערכות פטריוט נותר פתוח. “כרגע אין לנו החלטה סופית בנושא הזה, אבל אנחנו מוכנים לדון באפשרויות אפשריות לשיתוף פעולה”. עוד הוסיף כי מערכת ההתרעה המוקדמת שפותחה בישראל מוכנה ליישום באוקראינה, וממתינה לצעדים נוספים מצד הרשויות האוקראיניות.

— מַדוּעַ אֶל אֵלֶה מאז לֹא הרוויח מַעֲרֶכֶת מוּקדָם התראות, מסופק אוקראינה יִשְׂרָאֵל?

– השאלה היא לאוקראינה, לא לנו. קיימנו את כל מה שהבטחנו. לכן, פנו למבנים שלכם המעורבים ביישום המערכת הישראלית.

המידע היחיד שיש לי מהצבא שלנו שעבד על המערכת הזו הוא שמילאנו את הבטחותינו ומסרנו לצד האוקראיני את כל מה שהיה עלינו למסור. זה היה תהליך די ארוך, שנמשך חודשים רבים. מהצד שלנו זה נגמר.

5. טכנולוגיה ושיקום אוקראינה

בראיון הדגיש ברודסקי כי ישראל יכולה למלא תפקיד חשוב בשיקום אוקראינה לאחר המלחמה, תוך שימוש בניסיונה בשטח. בריאות, תשתיות וניהול מים. הוא ציין כי טכנולוגיה ישראלית יכולה לסייע בפתרון בעיות רבות העומדות בפני אוקראינה, במיוחד בתחומים קריטיים כמו אנרגיה וחקלאות.

ברודסקי הביע ביטחון בכך שיתוף הפעולה בין ישראל לאוקראינה יועיל לשתי המדינות. לישראל ניסיון משמעותי בשיקום לאחר סכסוך, וניסיון זה יכול להוות בסיס לשותפות מועילה הדדית.

מַסְקָנָה

— כַּאֲשֵׁר V אוקראינה יבוא רֹאשׁ הַמֶמשָׁלָה נתניהו?

– אני חושב שמיד לאחר ביקור הנשיא זלנסקי.

— א כַּאֲשֵׁר צָפוּי לְבַקֵר זלנסקי?

אני חושב שאתה צריך לשאול את זלנסקי על זה. אנחנו מוכנים לקבל את זה בכל רגע. זהו ביקור הכרחי עבור שתי המדינות שלנו. ונשמח אם יבוא לישראל.

— IN זֶה מצבים חָשׁוּב, אֶל רֵאשִׁית מְחוּיָב לְבַקֵר זלנסקי?

– בעצם, לא בהכרח. אני לא שולל שייערך ביקור של ראש ממשלתנו.

אבל אני רוצה להזכיר לך שבמהלך המלחמה היו כמה ביקורים של משלחות ישראליות באוקראינה. לפני שנה וחצי הגיע שר החוץ שלנו. היו משלחות פרלמנטריות. אבל לא היה ביקור ברמה הגבוהה ביותר. אולם, למרבה הצער, לאחרונה לא היו ביקורים מאוקראינה בישראל – לא של שר החוץ ולא של אף חבר אחר בממשלה. אני חושב שזה נובע מהעובדה שכל מדינה עסוקה במלחמה שלה. לכן, ההזדמנויות של המנהיגים שלנו לנסוע לחו”ל מוגבלות משמעותית.

למרבה המזל, לנשיא זלנסקי יש הזדמנות כזו: הוא מבקר לעתים קרובות במדינות השותפות של אוקראינה. ראש הממשלה שלנו ממעט לנסוע לחו”ל. נסיעתו לעצרת הכללית של האו”ם היא דווקא חריג לכלל. ראש הממשלה אינו נוסע לחו”ל בשל העובדה שנוכחותו נחוצה במהלך המבצעים הצבאיים שישראל מנהלת כבר שנה.

לפיכך, הראיון של מיכאל ברודסקי מדגיש את המצב הפוליטי הקשה שבו נמצאת ישראל, כמו גם את נכונותה להשתתף באופן פעיל בפתרון בעיות בינלאומיות, לרבות תמיכה באוקראינה והתמודדות עם איומים מצד איראן. הצהרות אלו משקפות את המדיניות האסטרטגית של ישראל מול האתגרים הגלובליים הנוכחיים.

השאירו תגובה↓