בעיר טרוסקבץ’ שבאוקראינה נפתחה לוחית זיכרון לכבוד ראש ממשלת ישראל

בטרוסקבץ’ האוקראינית ב-12 באוגוסט נפתחה לוחית זיכרון לכבוד מנחם בגין – ראש הממשלה השישי של ישראל וזוכה פרס נובל לשלום. הסימן הזיכרוני הופיע על הווילה ההיסטורית, הקשורה לחתונה של בגין ואליזה ארנולד במאי 1939.

חתונת מנחם בגין בטרוסקבץ’: ז’בוטינסקי הגיע לטקס

לחתונה מנחם בגין ואליזה ארנולד הגיעו כעבור כשנתיים מהיכרותם. כאשר בגין ראה לראשונה את אליזה בבית הוריה בדרוהוביץ’, היא הייתה בת 17. הוא החליט להמתין לבגרותה, ובאביב 1939 התחתנו מנחם בן ה-26 ואליזה בת ה-19.

ב-29 במאי 1939 חגגו את החתונה בטרוסקבץ’, בווילה ‘עדן’ – בדיוק על הבניין הזה הופיעה לוחית הזיכרון 87 שנים מאוחר יותר. כיום הווילה לשעבר ידועה כמלון ‘רפאל’.

על הלוחית החדשה הסיפור הזה כעת מתועד ממש באבן:

״בבית זה מנחם בגין ואליזה ארנולד התחתנו ב-29 במאי 1939. עד לחתונה היה הדמות היהודית הבולטת זאב ז’בוטינסקי״.

נוכחותו של ז’בוטינסקי הפכה את החגיגה המשפחתית גם לאירוע בתוך התנועה הציונית של אז. עבור בגין הצעיר, ז’בוטינסקי לא היה רק אורח ידוע: מייסד הציונות הרוויזיוניסטית ומנהיג ‘בית”ר’ היה המנטור הפוליטי שלו. לפי חומרים ביוגרפיים על משפחת בגין, ז’בוטינסקי הגיע במיוחד לחתונה מפריז.

את הטקס הדתי עצמו מקשרים עם הרב יעקב אביגדור, אחד הרבנים הידועים בדרוהוביץ’ ובוריסלב. ז’בוטינסקי, כפי שניתן להבין גם מהטקסט על לוחית הזיכרון שהותקנה כעת, שימש עד לחתונה.

לאחר החגיגה נשארו הצעירים בטרוסקבץ’ לירח דבש קצר. נשמרה תמונה של מנחם ואליזה על מדרגות הבניין. בדיוק התמונה הזו חשובה במיוחד היום: לפנינו עדיין לא ראש ממשלת ישראל ולא זוכה פרס נובל, אלא זוג צעיר בימים הראשונים של חיי המשפחה. חומר ביוגרפי על אליזה בגין מתאר את ירח הדבש בטרוסקבץ’ כקצר מאוד.

בגין כבר אז לא הבטיח לאשתו הצעירה חיים שקטים או מבוססים. בזיכרונות נשמרה שיחתו עם אליזה על העתיד: לפניהם, הוא הזהיר, יהיו מחסור בכסף, צרות ואולי אפילו כלא – המחיר של המאבק להקמת מדינה יהודית. עבור מי שמכיר את הביוגרפיה העתידית של בגין, המילים הללו נראות כמעט נבואיות: עד למעצרו על ידי ה-NKVD נותר קצת יותר משנה.

יש עוד פרט אחד שהופך את תאריך החתונה לסמלי במיוחד. שבוע לפני כן פרסמה בריטניה את הספר הלבן של 1939, שהגביל בחדות את ההגירה היהודית לפלשתינה המנדטורית בדיוק ברגע שבו מצב היהודים באירופה הפך למסוכן יותר ויותר. עבור בגין, המאבק נגד ההגבלות הבריטיות כבר הפסיק להיות מדיניות תיאורטית.

ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה נותרו רק שלושה חודשים.

באביב 1939 עמדו מנחם ואליזה על מדרגות הווילה בטרוסקבץ’ לצד חברים ואורחי החתונה. ב-1 בספטמבר גרמניה תקפה את פולין. מאוד מהר במקום ירח דבש ותוכניות לחיי משפחה הופיעו בריחה, כיבוש סובייטי, NKVD, מחנה ופרידה. המשפחות שנותרו באירופה יושמדו לאחר מכן על ידי השואה.

לטקס באוגוסט 2026 הגיעו שתי נכדות של הפוליטיקאי הישראלי ונכדתו.

החדשות במבט ראשון נראות מקומיות: עיר נופש אוקראינית הנציחה את זכרו של מדינאי זר. אבל במקרה של בגין, טרוסקבץ’ אינה נקודה מקרית על המפה. כאן נמצאת אחת התפאורות האחרונות שנותרו מחייו האירופיים לפני מלחמת העולם השנייה, השואה, המאסר הסובייטי והמעבר לארץ ישראל.

סטס שיפר כותב ל-NAחדשות על אירועים בצומת ההיסטוריה האוקראינית, היהודית והישראלית. הוא נולד באוקראינה וחי בישראל, ובפרסומיו הוא מתייחס גם לקשרים ההיסטוריים והתרבותיים בין שתי המדינות. במאמר זה המחבר אינו מופיע כהיסטוריון אקדמי: משימתו היא להשוות את הנתונים שפורסמו, לשחזר את הכרונולוגיה ולהסביר לקורא הישראלי מדוע החדשות של היום מטרוסקבץ’ מתייחסות ישירות להיסטוריה של ישראל.

מאיפה נודע על פתיחת הלוחית

על האירוע ב-12 באוגוסט דיווח מועצת העיר טרוסקבץ’. לפי המידע שפורסם, לוחית הזיכרון הותקנה על הווילה, שנקראה ב-1939 ‘עדן’, מאוחר יותר הייתה ידועה כ’וינה הישנה’, והיום היא מלון ‘רפאל’.

הלוחית נעשתה בשפות אוקראינית ואנגלית. שתי נכדותיו של מנחם בגין ונכדתו הגיעו לווילה ההיסטורית וביצעו שם שיר לזכר האירוע שהתרחש לפני 87 שנים.

זהו פרט חשוב. הזיכרון על בגין חזר לטרוסקבץ’ לא רק דרך כתובת הזיכרון הרשמית, אלא גם דרך משפחתו שלו.

למה דווקא טרוסקבץ’

ב-29 במאי 1939 מנחם בגין ואליזה ארנולד התחתנו בטרוסקבץ’. תאריך זה והעיר מצוינים לא רק בפרסום האוקראיני הנוכחי, אלא גם במרכז המורשת של מנחם בגין בירושלים.

כך נמצא הקשר של אתר הנופש האוקראיני עם אחד ממנהיגי העתיד של ישראל זמן רב לפני הקמת המדינה עצמה.

כדי להבין מדוע בגין בכלל נמצא כאן, יש לעבור כעבור כשנתיים אחורה וכעשרה קילומטרים לכיוון דרוהוביץ’.

אליזה ארנולד מדרוהוביץ’

אליזה ארנולד נולדה בדרוהוביץ’ ב-1920. היא גדלה במשפחה יהודית הקשורה לתנועה הציונית, למדה עברית ובגיל ההתבגרות הצטרפה ל’בית”ר’.

מנחם בגין הגיע לאזור זה ב-1937 כאחד הפעילים של ‘בית”ר’. במהלך שהותו בדרוהוביץ’ הוא התארח אצל משפחת ארנולד והכיר את אליזה, שהייתה אז בת 17. מאוחר יותר בגין נזכר שהנערה מצאה חן בעיניו ממש מהפגישה הראשונה והוא מיד חשב על נישואין.

לכן החלק האוקראיני של הסיפור הזה אינו חיבור מלאכותי שהופיע כעבור עשורים. חיי המשפחה של ראש הממשלה העתידי של ישראל החלו ליד דרוהוביץ’, בוריסלב וטרוסקבץ’, בסביבה של יהדות מזרח אירופה, ממנה יצאו רבים מהפעילים העתידיים של התנועה הציונית.

עם אותה סביבה פוליטית היה קשור ולדימיר זאב ז’בוטינסקי – יליד אודסה, מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית ואחד האנשים שהשפיעו בצורה החזקה ביותר על בגין הצעיר. NAחדשות – חדשות ישראל סיפרו לאחרונה על ההחלטה להקים פסל לז’בוטינסקי באודסה וניתחו בנפרד את מקומו בהיסטוריה של ישראל והיהדות האוקראינית בפרויקט ‘יהודים מאוקראינה: ולדימיר זאב ז’בוטינסקי’.

חתונה – ושלושה חודשים למלחמה

בטרוסקבץ’ נשמרה תמונה של מנחם ואליזה הצעירים על מדרגות הווילה ‘עדן’. בתמונה עדיין אין מנהיג מדינה, ראש ממשלה או זוכה פרס נובל. יש גבר צעיר ליד אישה, שאיתה הוא עומד לעבור כמעט את כל שארית חייו.

התאריך הופך את התמונה הזו למסמך היסטורי חזק במיוחד. החתונה התקיימה בסוף מאי 1939, וב-1 בספטמבר עם התקפת גרמניה על פולין החלה מלחמת העולם השנייה.

כלומר, בין התמונה המשפחתית בטרוסקבץ’ הנופשית לבין הרס החיים המוכרים של בגין עברו רק כמה חודשים.

במקום חיי משפחה – בריחה, NKVD ומחנה

לאחר תחילת המלחמה ניסו מנחם ואליזה להתרחק מהנאצים המתקדמים. המסלול שלהם עבר דרך דרוהוביץ’ ומערב אוקראינה המודרנית, ולאחר מכן הוביל לווילנה.

בספטמבר 1940 נעצר בגין על ידי ה-NKVD. הוא הואשם בפעילות ציונית, וב-1 באפריל 1941 נידון לשמונה שנות מחנות ונשלח לצפון ברית המועצות. לאחר הסכם סיקורסקי-מייסקי הוא שוחרר והצטרף לצבא הפולני של הגנרל ולדיסלב אנדרס.

בינתיים הצליחה אליזה להגיע לפלשתינה המנדטורית. לאחר הגעתה נעצרה כבר על ידי השלטונות הבריטיים. מנחם ואליזה נפגשו שוב רק במאי 1942 – כבר בירושלים.

כך בין התמונה על מדרגות טרוסקבץ’ לבין חייהם המשותפים בעתיד ישראל הופיעו מלחמה, כלא סובייטי, מחנה, פרידה כפויה וכמה גבולות מדיניים.

השואה השמידה את המשפחות שנותרו באירופה

יש עוד שכבה, שבלעדיה לוחית הזיכרון של היום הייתה רק סימן זיכרון לפוליטיקאי ידוע.

הנאצים השמידו את הוריו ואחיו של מנחם בגין בברסט. הוריה של אליזה ואחותה נרצחו בדרוהוביץ’. שני בני הזוג איבדו במהלך השואה את משפחותיהם שנותרו באירופה.

לכן הווילה שנשמרה בטרוסקבץ’ היא לא רק מקום מהביוגרפיה האישית של ראש הממשלה העתידי של ישראל. היא שייכת גם לעולם שנעלם של יהדות מזרח אירופה, שחלק עצום ממנו הושמד כמה שנים לאחר אותה תמונת חתונה.

עבור NAחדשות – חדשות ישראל כאן נמצא המשמעות העיקרית של החדשות הנוכחיות. אוקראינה היום שומרת על מקום פיזי שמאפשר לחבר את ההיסטוריה של ישראל לא עם ‘מזרח אירופה’ מופשטת, אלא עם ערים, בתים ומשפחות ספציפיים.

איך האיש מהתמונה הפך לראש ממשלת ישראל

לאחר הגעתו לארץ ישראל בגין עמד בראש אצ”ל – ארגון יהודי מחתרתי שנלחם נגד המנדט הבריטי. לאחר הקמת מדינת ישראל הוא עבר לפוליטיקה פרלמנטרית והפך למנהיג ‘חרות’, ולאחר מכן לאחת הדמויות המרכזיות במחנה הימין הישראלי.

כמעט שלושה עשורים בגין נשאר באופוזיציה. המפנה הגיע ב-1977: ניצחון מחנה הימין הוביל ל’מהפך’ היסטורי, ומנחם בגין הפך לראש הממשלה השישי של ישראל. כהונתו בראש הממשלה נמשכה עד 1983.

מעניין ששם בגין כבר הופיע ב-NAחדשות בהקשר ההיסטורי האוקראיני-ישראלי. במאמר על קריאת חברי הפרלמנט האוקראינים לעבודה משותפת של היסטוריונים ניתחה בנפרד דמותו של בגין כמפקד אצ”ל לשעבר, שהפך לאחר מכן לראש ממשלה ולזוכה פרס נובל – ניתן לקרוא את המאמר כאן.

כך הפרסום החדש אינו קיים בנפרד מהקודמים. הוא ממשיך את אותה קו: איך הביוגרפיות של אנשים הקשורים לאוקראינה ולהיסטוריה היהודית-אוקראינית הופכות לחלק מההיסטוריה הפוליטית והמדינית של ישראל.

מטרוסקבץ’ לקמפ דייוויד

הפרק הבינלאומי המפורסם ביותר של כהונת בגין קשור למצרים. ב-1978 בתיווך נשיא ארה”ב ג’ימי קרטר, המשא ומתן של מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת הוביל להסכמי קמפ דייוויד.

באותה שנה קיבלו בגין וסאדאת במשותף את פרס נובל לשלום על המשא ומתן בין מצרים לישראל. ב-1979 חתמו המדינות על הסכם שלום, שהפך להסכם השלום הראשון של ישראל עם מדינה ערבית.

יש בסיפור הזה גם פרט משפחתי פחות ידוע. מרכז המורשת של בגין מדווח כי את החלק הכספי של פרס נובל הקדישו בני הזוג לקרן סיוע לילדים ולסטודנטים נזקקים. אליזה ניסתה להימנע מפרסום גם לאחר שהפכה לאשת ראש הממשלה.

ולכן הקו ‘טרוסקבץ’ – קמפ דייוויד’ עובד לא כהגזמה עיתונאית יפה. בין שתי הנקודות הללו באמת עוברת חייו של אדם אחד: ממנהיג צעיר של ‘בית”ר’, שהגיע למשפחת אהובתו, לראש ממשלה שחותם על הסכם ששינה את היחסים של ישראל עם המדינה הערבית הגדולה ביותר.

אליזה נשארה חלק מהסיפור הזה עד הסוף

אליזה בגין נפטרה בנובמבר 1982, כאשר בעלה היה בביקור בארה”ב. לאחר הידיעה על מותה הוא סירב להמשיך את תוכנית הביקור וחזר לישראל.

בספטמבר 1983 עזב מנחם בגין את תפקיד ראש הממשלה וכמעט פרש מהחיים הציבוריים. הוא נפטר ב-9 במרץ 1992. בגין נקבר בהר הזיתים בירושלים ליד אליזה.

נוצרה גיאוגרפיה יוצאת דופן של משפחה אחת: דרוהוביץ’ ובוריסלב, טרוסקבץ’, מלחמה ווילנה, מחנה סובייטי, ירושלים, הבית הלבן וקמפ דייוויד – ושוב ירושלים.

כעת בגיאוגרפיה הזו הופיע שוב טרוסקבץ’.

מה ראו NAחדשות בסיפור הזה

אפשר היה לסיים את החדשות בהודעה שעל וילה אוקראינית הותקנה לוחית זיכרון לראש ממשלה זר. אבל אז נעלם כמעט כל המשמעות של האירוע.

טרוסקבץ’ מראה עד כמה ההיסטוריה של מדינת ישראל קשורה לערים של אוקראינה הנוכחית לא רק דרך מקומות הלידה של יהודים ידועים. לפעמים הקשר עובר דרך משפחה, תנועות פוליטיות, מפגשים, חתונות, מסלולי בריחה ואנשים שהושמדו לאחר מכן על ידי השואה.

במקרה של מנחם בגין הקשר הזה בולט במיוחד. הוא לא נולד בשטח אוקראינה המודרנית, אבל כאן פגש את האישה שהפכה לאשתו לכל החיים; כאן חיה משפחתה; כאן נשמר המקום הקשור לחתונתם; מכאן התחילה ההיסטוריה המשפחתית של אדם שב-38 שנים לאחר מכן יהפוך לראש ממשלת ישראל.

זו היא הערך העריכתי של הסיפור הזה עבור NAחדשות: לא רק לדווח על לוחית זיכרון חדשה, אלא למקם אותה על מפת המערך ההיסטורי האוקראיני-ישראלי שכבר קיים.

לאחר 87 שנים חזרה המשפחה לאותה וילה

ב-12 באוגוסט 2026 המעגל באמת נסגר. שתי נכדותיו של מנחם בגין ונכדתו הגיעו לטרוסקבץ’ לווילה, שבה נשמרה הזיכרון על ההיסטוריה המשפחתית של 1939.

באביב של אותה שנה מנחם ואליזה עדיין לא יכלו לדעת שדרך כמה חודשים אירופה תקרוס למלחמה, משפחותיהם יושמדו על ידי השואה, בגין יעבור דרך מחנה סובייטי, ובעשורים לאחר מכן יהפוך לראש ממשלת מדינה יהודית עצמאית.

היום על הבניין ניתן לכתוב את תפקידו ושנות חייו. אבל הווילה עצמה מספרת יותר: כאן נשמרה עדות על מנחם בגין עוד לפני שהפך לדמות היסטורית.

בדיוק בגלל זה פתיחת לוחית הזיכרון בטרוסקבץ’ האוקראינית חשובה לא רק להיסטוריה המקומית. זו עוד נקודת קשר משוחזרת בין אוקראינה המודרנית, העולם היהודי שנעלם של מזרח אירופה ומדינת ישראל.

מקור עיקרי: פרסום מ-12 באוגוסט 2026; הודעת מועצת העיר טרוסקבץ’.

בדיקה נוספת והקשר היסטורי: מרכז המורשת של מנחם בגין, הכנסת ישראל, פרס נובל, מפגש יהודי אוקראיני.