“ירושלים החדשה” באוקראינה: איך השערורייה של טראמפ עם קרלסון בגלל איראן הגיעה ל”בית המקדש השלישי” ו”אל-אקצא”

ב-5 במרץ 2026, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רב בפומבי עם טאקר קרלסון והוציא אותו למעשה מגבולות תנועת MAGA. הסיבה הייתה המלחמה סביב איראן והשתתפות ארצות הברית במתקפות שקרלסון כינה ‘מגעילות ורעות לחלוטין’.

הסיפור הזה הפסיק במהירות להיות רק ויכוח ‘בעד’ או ‘נגד’ המבצע. הוא הפך לעימות סמלי על מי בכלל יש לו זכות לדבר בשם הסיסמה אמריקה תחילה, ולאחר מכן – למסוע קונספירציות, שבו כבר גוררים את הר הבית, ‘אל-אקצה’ והאשמות נגד חב”ד.

למחרת, ב-6 במרץ 2026, הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן הקליט פנייה שבה קישר את הגל הזה עם מיתוסים אנטישמיים שהופצו מזמן והדגיש במיוחד את מקורם הרוסי: ‘זה כנראה בגלל מעבר הגבול (מרוסיה – עריכה) … המחשבה הזו נזרקת כבר מזמן … שהיהודים רוצים כאן, באוקראינה, לבנות את ירושלים החדשה’.

המתקפות על איראן והפילוג ב’אמריקה תחילה’

הטריגר היה המתקפות של ארצות הברית (וישראל – עריכה) על איראן, שטראמפ הודיע על תחילתן ב-28 בפברואר 2026, כשהוא מכנה את פעולות וושינגטון ‘מבצעים קרביים גדולים’ ומתאר אותן כקמפיין צבאי רחב היקף, אך לא מלחמה במובן הפורמלי.

על רקע זה, קרלסון – אדם שנחשב עד לא מזמן לאחד מבעלי הברית התקשורתיים הרועשים ביותר של הבית הלבן – נתן ראיון ל-ABC News לכתב הראשי בוושינגטון ג’ונתן קרל ואמר משפט שהתפשט בתקשורת האמריקאית: הוא כינה את המתקפה על איראן ‘מגעילה ורעה לחלוטין’. קרלסון חזר לאחרונה מישראל.

קרלסון הוסיף תגובה שנייה, כבר פנימית לחלוטין: לדבריו, זה ‘יערבב את הקלפים בצורה העמוקה ביותר’, כשהוא מתכוון להשלכות על הקואליציה סביב טראמפ.

לאחר מכן הוא הרחיב את הטענה להאשמה ישירה: ארצות הברית, לדבריו, נלחמת לא למען האינטרסים שלה, אלא כי ‘ישראל רצתה שזה יקרה’. בתוכנית שלו, קרלסון ניסח זאת בצורה הכי קשה:

‘זה קרה כי ישראל רצתה שזה יקרה. זו המלחמה של ישראל. זו לא המלחמה של ארצות הברית. קשה לומר זאת, אבל ההחלטה כאן לא התקבלה על ידי ארצות הברית. היא התקבלה על ידי בנימין נתניהו’, אמר קרלסון.

הוא גם טען שהפעולות הצבאיות אינן קשורות לא לביטחון הלאומי של ארצות הברית, לא לאינטרסים הכלכליים של המדינה, ולא לאיום של יצירת נשק להשמדה המונית, וש’אף אחד לא רוצה שהמלחמה הזו תתנהל’, והיא כביכול ‘נועדה לפגוע בארצות הברית’.

תגובת טראמפ: הוויכוח אינו על איראן, אלא על ‘שייכות’

טראמפ השיב לקרלסון לא בטיעונים על איראן, אלא במכה על הסטטוס – בלוגיקה של ‘אתה שלנו או לא שלנו’.

5 במרץ 2026 בראיון לאותו ג’ונתן קרל, נשיא ארצות הברית הצהיר:

‘טאקר איבד את הדרך. הבנתי את זה מזמן, והוא לא MAGA. MAGA מצילה את המדינה שלנו. MAGA עושה את המדינה שלנו שוב גדולה. MAGA זה ‘אמריקה תחילה’, וטאקר הוא לא שום דבר מזה. וטאקר למעשה לא מספיק חכם כדי להבין את זה’.

המשמעות של התשובה הייתה ברורה: טראמפ סימן את הגבול של ביקורת מותרת לא כוויכוח על המלחמה, אלא כשאלה של שייכות לתנועה. בכך הוא הפך את הקונפליקט לסמלי עבור כל האקוסיסטמה התקשורתית סביבו – ובו זמנית הבהיר שהוא לא רואה את ההתקפה של קרלסון כאיום על הבסיס שלו.

אבל הבעיה, כפי שהדגשתם בטקסט, היא שקרלסון הוא רק קצה הקרחון. הבית הלבן נאלץ בימים אלה להדוף האשמות של בעלי ברית על סטייה מהסיסמה אמריקה תחילה: עצם קיומם של חילוקי דעות פומביים הפך לחדשות בדיוק בגלל שבדרך כלל בעלי ברית תקשורתיים שמרניים ‘שרים שבחים’, ועכשיו חלק מהם העזו להתווכח על הנושא המרכזי של הימים הראשונים של המלחמה.

יש כאן גם היסטוריה חשובה: כבר ב-יוני 2025, כאשר במחנה טראמפ כבר התעוררו ויכוחים על המחיר והמטרות של הלחץ הצבאי על איראן, טראמפ תקף בציניות את קרלסון על עמדתו, תוך שימוש בניסוחים בסגנון ‘טאקר קרלסון המוזר’ והתעקשות שאיראן לא צריכה לקבל נשק גרעיני, וקרלסון ‘לא מבין את זה’.

‘קרלסון המשוגע’: מביקורת פוליטית – ל’אל-אקצה’ ו’חב”ד’

הסיפור המשיך לאזור הרבה יותר מסוכן.

בתוכנית שלו, קרלסון טען ש’מטרת המלחמה של ישראל’ כביכול קשורה לרצון להרוס את מסגד ‘אל-אקצה’ ולבנות במקומו את בית המקדש השלישי. כ’עדות’ הוא הזכיר טלאי עם סמל המקדש, ‘שנראה על כמה חיילי צה”ל’ במהלך הקרבות, והסיק שמראה הסמל הזה עצמו מרמז על מטרה דתית למלחמה.

בנפרד, קרלסון ‘הביע תמיהה’ על כך שחיילי צבא, שממומן חלקית על ידי משלמי המיסים האמריקאים, מציגים סמלים שהוא מקשר לבניית המקדש.

לאחר מכן הוא קישר את הסיפור הזה לחסידי חב”ד וטען שהם מקדמים במשך שנים את רעיון בניית בית המקדש השלישי, ו’בצורה די עדינה – אם לא מסתכלים – מקדמים את בניית בית המקדש השלישי’. והוסיף שרבים בארצות הברית כביכול ‘לא יודעים על כך’, כי זו חברה חילונית ולא שמה לב למשמעות הדתית של סמלים כאלה.

זה כבר לא רק ויכוח על מדיניות חוץ. זה מעבר קלאסי מדיון ‘למה ארצות הברית משתתפת במבצע’ לתמונה קונספירטיבית של העולם, שבה המלחמה מוסברת במניעים דתיים סודיים ו’שחקנים נסתרים’.

תגובה מקייב: ‘אנטי-אוקראיני ואנטישמי’ ו’מעבר הגבול’ כמפעל מיתוסים

בדיוק על רקע זה, ב-6 במרץ 2026, הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן הקליט פנייה שבה לעג לטענות כאלה וכינה את קרלסון: ‘אנטי-אוקראיני ואנטישמי טאקר קרלסון’.

אסמן סיפר מחדש את ‘הדבר החדש והמרהיב’ בלוגיקה של קרלסון – ש’היהודים, או יותר נכון חב”ד, יזמו את המלחמה הזו כדי לבנות את בית המקדש השלישי בירושלים’ – והמשיך עם המחשבה המרכזית: להסברים אנטישמיים אין היגיון, חשוב להם יותר להאשים מאשר להבין.

הקטע החשוב ביותר להקשר האוקראיני נשמע כך: ‘זה כנראה בגלל מעבר הגבול (רוסיה – עריכה) נזרקת המחשבה הזו כבר מזמן’ ש’היהודים רוצים כאן, באוקראינה לבנות את ירושלים החדשה’.

כלומר, אסמן קישר ישירות את הגל הנוכחי למנגנון הידוע מזה זמן רב: אפשר ‘לארוז’ את אותה שנאה בגרסאות שונות – היום ‘בית המקדש השלישי’, מחר ‘ירושלים החדשה באוקראינה’, מחרתיים ‘היהודים אשמים, כי הם עוזבים או חוזרים’. הגרסאות סותרות זו את זו, אבל המטרה אחת – להבעיר.

לאחר מכן אסמן הרחיב את המסגרת: הוא כינה את איראן משטר פושע, ששלח רחפנים נגד אוקראינה ואיים בהשמדה על ישראל, והסיום תורגם למסקנה דתית-מוסרית: קריאה ‘לאהוב אחד את השני’, לעשות מעשים טובים ולהביא אור, וסיים במילים ‘שבת שלום’.

למה הסיפור הזה חשוב עכשיו

הקונפליקט הוושינגטוני בין טראמפ לקרלסון – זה לא רק ריב אישי. זו הדגמה של איך ברגע של מלחמה מנהיג MAGA מגן על ההון הפוליטי שלו: ‘אמריקה תחילה’ הוא שומר כסימן שייכות, ולא כנושא לדיון.

אבל הרבה יותר מסוכנת השורה השנייה – כאשר חלק מהביקורת ‘נגד המלחמה’ עוברת לקונספירציה על דת ויהודים. סיפורים כאלה הופכים במהירות לנשק נוח: אפשר לאסוף אותם, לתרגם לכל שפה, להדביק לכל מדינה ולכל מלחמה – ולהפעיל הלאה.

ובדיוק בגלל זה התגובה האוקראינית של אסמן נשמעת לא כ’תגובה לחדשות אמריקאיות’, אלא כאזהרה: המיתוסים שמפיצים היום סביב ישראל, מחר יעבדו בדיוק באותה צורה נגד אוקראינה – במיוחד אם הם ‘מוזרקים מעבר הגבול’.