«אנחנו מוכנים להיפגש בכל מדינה, לא במוסקבה», אמר ולדימיר זלנסקי בראיון ל-CNN ב-6 בנובמבר 2026, כשהוא מציין את ארה”ב, אירופה והמזרח התיכון. הוא לא ציין מדינה ספציפית והודה כי במזרח התיכון לערוך פסגה עכשיו זה לא פשוט. פגישת הנשיאים לא תואמה, אף על פי שב-10–11 בנובמבר באבו דאבי נקבעו שיחות של משלחות אוקראינה, ארה”ב ורוסיה.
מחבר: R.Verter — НАновости
זלנסקי סומך על דונלד טראמפ. נשיא ארה”ב דיבר פעמים רבות על יחסים טובים עם פוטין ולדעת זלנסקי, הוא מסוגל להטות אותו לשיחות. אבל נשיא אוקראינה מבקש לא רק לחץ דיפלומטי: המדינה זקוקה לטילים להגנה אווירית כדי לשרוד את המתקפות הרוסיות עד להופעת הסכמות.
באותה שיחה עם העיתונאי ג’ייק טאפר, זלנסקי הגיב על דברי אוקטובר של טראמפ על כך שרוסיה “מתנהגת כרגיל” ביחס לאוקראינה. האמירה נשמעה לאחר המתקפה על פארק חרקוב, שם נהרגו מורה ובתה בת השנה. זלנסקי כינה את המילים הללו כואבות, הזכיר את הבתים, בתי הספר והכנסיות ההרוסים ואמר שהוא לא מתאבל על החיילים הרוסים שבאו להרוג באוקראינה.
למה המדינות לא יכולות להסכים על מקום
זו לא ההזמנה הראשונה של פוטין לשיחה ישירה. כבר ב-23 בספטמבר דמיטרי פסקוב חזר על עמדת הקרמלין: זלנסקי יכול להגיע למוסקבה, אבל פסגה ללא עבודה מוקדמת של מומחים מוסקבה רואה כחסרת טעם. קייב דוחה פגישה בבירה הרוסית. ב-30 באוקטובר פסקוב דיבר על אפשרות של קשר טלפוני, והבהיר שזלנסקי עדיין לא התקשר. נשיא אוקראינה, מצדו, הסביר שהוא לא מתכוון להזמין את פוטין לקייב: הכוחות הרוסים הגיעו לשם ללא הזמנה ב-2022.
ב-28 באוקטובר טראמפ דיבר על “התקדמות משמעותית” ועל פגישה אפשרית בקרוב עם שני הנשיאים, מבלי לציין תאריכים. כבר במאי 2025 זלנסקי הציע לפוטין שיחות באיסטנבול, אבל הנשיא הרוסי לא הגיע. בפעם האחרונה הם נפגשו אישית ב-9 בדצמבר 2019 בפריז, בפסגת “רביעיית נורמנדי” עם מנהיגי צרפת וגרמניה.
טורקיה הציעה שוב את המקום. ב-31 באוקטובר זלנסקי דן עם רג’פ טאיפ ארדואן בתיווך וביטחון השיט בים השחור, וב-1 בנובמבר בראיון ל-CNN Türk אישר את נכונותו להיפגש עם פוטין וטראמפ באיסטנבול. נדונו הפסקת המתקפות על האנרגיה וביטחון הדדי של ספינות אזרחיות, כולל טורקיות, בנמלים הרוסיים והאוקראיניים. השאלות המרכזיות למנהיגי המדינות הן הפסקת אש מלאה עם פיקוח, ערבויות ביטחוניות, שיקום אוקראינה ושטחים. קייב לא מכירה באדמות הכבושות, כולל קרים, כרוסיות ומציעה להתחיל בהפסקת אש בקו החזית הנוכחי – ללא הכרה בו כגבול מדיני.
מה מתוכנן באבו דאבי
לפי רויטרס, ארה”ב אוספת שלוש משלחות ב-10–11 בנובמבר בבירת איחוד האמירויות. זו הפגישה הראשונה מסוג זה מאז פברואר. את הצד האמריקאי, כצפוי, ייצגו סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר. את הצד הרוסי יוביל עוזרו של פוטין ולדימיר מדינסקי; יחד איתו יוכרזו סגני ראש משרד החוץ סרגיי ריאבקוב ומיכאיל גלוזין, ראש המודיעין הצבאי איגור קוסטיוקוב ונציג המטה הכללי יורי ז’יגרלובסקי. ב-6 בנובמבר המשלחת דנה בהכנות עם פוטין; הוא הודה לאיחוד האמירויות על המקום.
ויטקוף ציין בין הנושאים את הדה-אסקלציה, צעדים הומניטריים, כולל שאלות שבויים, וערבויות ביטחוניות לאחר המלחמה. קייב דורשת צבא חזק, לפחות עשר שנות מימון ומנגנון תגובה לתוקפנות חדשה. אבל שיחות המשלחות לא הופכות אוטומטית לפסגת נשיאים.
יש גם ויכוח רחב יותר. ב-5 בנובמבר טראמפ נפגש עם הנציג המיוחד של פוטין קיריל דמיטרייב בבית הלבן ודיבר על הסכם גדול לכל אירופה. עם המשלחת האוקראינית הוא לא נפגש. זלנסקי למד על מערכת ביטחון אירופית חדשה אפשרית לאחר שיחה עם ויטקוף וקושנר. לדבריו, קודם כל צריך לסיים את המלחמה, ואז לקבע ערבויות לאוקראינה ורק לאחר מכן לדון ביחסי אירופה עם רוסיה. “אנחנו לא רוצים יאלטה-2”, הוא הזהיר, כשהוא מתכוון לוועידת סטלין, רוזוולט וצ’רצ’יל ב-1945 בקרים, כאשר המעצמות הגדולות קבעו את הסדר הפוסט-מלחמתי של אירופה ללא מדינות רבות שנפגעו.
למה עוקבים אחרי זה בישראל
אבו דאבי נמצאת באיחוד האמירויות הערביות, ולא בישראל. אזכור המזרח התיכון לא אומר הצעה לערוך פגישה בירושלים. עם זאת, לישראל יש היסטוריה של תיווך: במרץ 2022 ראש הממשלה דאז נפתלי בנט נסע לפוטין במוסקבה ודיבר עם זלנסקי.
ב-30 באוקטובר סגנית השגריר של ישראל באוקראינה מילה צור אמרה ל-RBK-אוקראינה שישראל מוכנה לעזור בתהליך השלום, אבל אף צד, ככל הידוע לה, לא ביקש זאת. היא הזהירה מפני עודף מתווכים. לישראל יש גם עניין אחר: ארה”ב נשארת בעלת בריתה העיקרי, ורוסיה בינואר 2025 חתמה על הסכם שותפות אסטרטגית עם איראן. הוא כולל שיתוף פעולה צבאי-טכני, אבל לא עזרה צבאית הדדית במקרה של התקפה. אין הוכחות לכך שאיראן כלולה בסדר היום של אבו דאבי.
קודם לכן НАновости ניתחו פורמטים מתחרים: שיחות בהשתתפות קייב ופגישה שנדונה של פוטין, טראמפ ושי ג’ינפינג ללא נשיא אוקראינה. נכון לעכשיו אושרה רק תאריך תחילת השיחות של המשלחות – 10 בנובמבר. לפגישה של זלנסקי ופוטין אין מקום, תאריך או הסכמה ממוסקבה.
הוסיפו НАновости ל-Google, כדי לעקוב אחרי השיחות ומשמעותן לאוקראינה ולישראל.