רוסיה ירתה על קייב כמו במטווח: 17 הרוגים, יותר מ-40 פצועים ואף טיל לא יורט

הלילה רוסיה-טרוריסט שוב הרגה את בירת אוקראינה.

לא בקו החזית. לא בתעלות. לא במהלך קרב עם חיילים אוקראינים.

הכוחות של פוטין תקפו את קייב ואת מחוז קייב בטילים בליסטיים, טילים נגד ספינות ורחפנים רקטיים. תחנת רכבת, מחסנים של מפעלים אזרחיים, ייצור חומרי בניין, חברת בירה ומתקני לוגיסטיקה אזרחיים נפגעו.

נכון ל-09:32 ב-5 באוגוסט 2026 ולדימיר זלנסקי דיווח על 17 הרוגים ו-44 פצועים. נשיא אוקראינה פרסם את המספרים הללו בערוץ הטלגרם הרשמי שלו, והביע תנחומים למשפחות ההרוגים.

מספר זה מתעד את המצב בדיוק ב-09:32. עבודות ההצלה נמשכו, ולכן דיווחים מוקדמים ומאוחרים יותר של קייב והאזור עשויים להכיל מספרים שונים. לא ניתן לחבר אותם באופן מכני: הנתונים התקבלו בזמנים שונים ויכולים להתעדכן לאחר זיהוי ההרוגים ובדיקת רשימות הפצועים.

143 אמצעי תקיפה נגד קייב והאזור

התקפת רוסיה החלה כבר בערב ה-4 באוגוסט. לפי נתוני חיל האוויר האוקראיני, מ-18:00 רוסיה השתמשה ב-143 אמצעי תקיפה אוויריים.

ביניהם:

• 24 טילים בליסטיים מסוג “איסקנדר-M”/S-400;
• ארבעה טילים נגד ספינות מסוג “צירקון”/”אוניקס”;
• 115 רחפנים מסוג שאהד, “גרברה”, “איטלמאס”, “פארודיה” וסוגים אחרים;
• חלק ניכר מהרחפנים התקפיים שאהד היו מצוידים במנועי רקטה.

הכיוון העיקרי של ההתקפה היה מחוז קייב. נכון ל-08:30, ההגנה האווירית האוקראינית דיווחה על השמדת או דיכוי 98 רחפנים. בדיווח הבוקר הרשמי לא דווח על יירוט אף אחד מ-28 הטילים ששוגרו.

יש לנסח זאת במדויק.

לא ניתן לטעון שבאוקראינה נגמרו כל הטילים נגד טילים או שההגנה האווירית חדלה להתקיים לחלוטין. הכוחות האוקראינים השמידו עשרות רחפנים רוסיים. עם זאת, לא הייתה הגנה מספקת נגד מטח הטילים הבליסטיים והנגד ספינות בלילה זה.

והתוצאה נמדדת לא באחוזי יירוט. היא נמדדת בגופות של אנשים.

שמונה אנשים נהרגו כי לא הספיקו לרכבת האחרונה

הסיפור הנורא ביותר של התקפה זו התרחש בתחנת הרכבת קויטנבה במחוז ברובארי של מחוז קייב.

ראש המינהל הצבאי של מחוז ברובארי, ויטלי ביגון, דיווח כי על הרציף נהרגו שמונה אנשים. הרכבת החשמלית התעכבה, ולכן האנשים לא הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה ונשארו להמתין בתחנה. בסמוך, הכוחות הרוסיים תקפו מתקני לוגיסטיקה ומחסנים.

“אוקראליזניציה” אישרה כי ההרוגים נמצאו בשטח הרציף ליד מרכזי הלוגיסטיקה שהותקפו. במהלך המתקפה המסיבית, תנועת הרכבות והפעלת התחנות הופסקו זמנית, והנוסעים והעובדים פונו.

כמה דקות של עיכוב.

רק כמה דקות בין נסיעה רגילה למוות.

אנשים עמדו על הרציף, חיכו לרכבת וכנראה חשבו על הבית, העבודה, הקרובים או איך להגיע לתחנה הבאה. הם לא השתתפו במלחמה. הם לא הפעילו נשק. הם לא היו במתקן צבאי.

רוסיה הרגה אותם ליד הרכבת האחרונה.

ואחרי זה התעמולה הרוסית שוב תספר על “מכות לוגיסטיות”, כאילו המילה “לוגיסטיקה” מבטלת את נוכחותם של אנשים חיים.

רוסיה השמידה מפעלים שמספקים חיים רגילים

זלנסקי הדגיש במיוחד כי המטרות העיקריות של ההתקפה היו מחסנים של מפעלים אזרחיים. הוא מנה חברת בירה, מחסני חומרי בניין ולוגיסטיקה אזרחית – מתקנים שאינם קשורים לניהול קרבות.

אחד המכות הקשות ביותר היה על תשתית קבוצת החברות “אפיצנטר” – הקמעונאית הגדולה ביותר באוקראינה לחומרי בניין ומוצרים לבית.

החברה דיווחה על השמדה מוחלטת של שני מתחמי מחסנים גדולים. במתחם הלוגיסטי-ייצור בקאלינובקה נהרג עובד, שלושה עובדים נוספים נפצעו ואושפזו.

טיל פגע גם במתקן הייצור של Epicentr Ceramic Corporation. תנורים תעשייתיים הושמדו, מה שגרם להפסקת הפעילות של המפעל. ליד המתחם נשרפו לחלוטין כ-20 מכוניות של עובדים. שחזור מלא של הייצור עשוי לדרוש בין שנה וחצי לשנתיים.

זו לא רק אובדן של כמה מבנים.

אלו מקומות עבודה שנהרסו, אספקות שהופרעו, ייצור שהופסק ושנים של עבודה שהושמדו תוך דקות ספורות על ידי טילים רוסיים.

רוסיה נלחמת לא רק נגד הצבא האוקראיני. היא מנסה להשמיד את היכולת של אוקראינה לחיות: לבנות בתים, להעביר מוצרים, לייצר סחורות, לשלוח חבילות, להשתמש ברכבת ולשמור על הכלכלה.

НАновости — חדשות ישראל כבר כתבו על כך שהטרוריסטים הרוסיים משמידים בכוונה מחסנים אוקראיניים, הוצאות לאור, מפעלים ותשתיות אזרחיות. ההתקפה הנוכחית ממשיכה את הקו הזה: מוסקבה שואפת לא רק לגרום לנזק חומרי, אלא להפוך את החיים הנורמליים לבלתי אפשריים.

מה ידוע על ראש הקרב המפוצל

הפרסום האוקראיני “מיליטרני” דיווח כי בין הטילים ששוגרו על קייב היו תחמושות עם ראש קרב מפוצל. מידע דומה הופץ על ידי פרסומים אוקראיניים אחרים, שהתייחסו לאופי הפיצוצים המרובים לאחר המכה.

ראש הקרב המפוצל נפתח מעל השטח ומפזר מספר רב של אלמנטים קרביים נפרדים. זה מגדיל באופן חד את שטח הפגיעה והסכנה לאנשים הנמצאים בקרבת מקום.

עם זאת, המערכת מחויבת לקבוע גבול ברור: בפוסט של זלנסקי לא צוין סוג ראש הקרב בנפרד, והמסקנה הסופית צריכה להינתן על ידי מומחים צבאיים, המשטרה ורשויות החקירה.

לכן הניסוח הנכון הוא:

לפי דיווחים ממקורות אוקראיניים מקצועיים, במהלך ההתקפה ייתכן שהשתמשו בטילים “איסקנדר” עם ראש קרב מפוצל. אישור רשמי סופי של תוצאות הבדיקה לא פורסם בעת הכנת החומר.

מה זלנסקי אמר על המיירטים

ולדימיר זלנסקי קשר ישירות את הקורבנות האנושיים עם המחסור באמצעים המסוגלים ליירט טילים בליסטיים.

“מיירטי בליסטיקה – זה מה שיכול היה להציל את חיי ההרוגים היום”.

הוא הצהיר כי עיכובים באספקה וחוסר הרצון של השותפים להעביר לאוקראינה אמצעי הגנה אנטי-בליסטיים מובילים בדיוק לקורבנות והרס כאלה. זלנסקי גם דרש סנקציות חדשות נגד מפעלים רוסיים המעורבים בייצור טילים בליסטיים, שכן חלק ניכר משרשרת התעשייה הזו עדיין לא נמצאת תחת הגבלות.

НАновости ניתחו בעבר בפירוט מדוע הבעיה אינה בהיעלמות מוחלטת של ההגנה האווירית האוקראינית, אלא במחסור חריף במיירטים ספציפיים הנדרשים נגד בליסטיקה. גם סוללות הפטריוט הפועלות אינן יכולות להגן על ערים אם מלאי הטילים אינו תואם את היקף המטח הרוסי.

בכתבה הקודמת על המתקפה המסיבית על קייב, המערכת כבר שאלה את השותפים את אותה שאלה: מדוע טילים מיירטים נשארים במחסנים בעוד שהבליסטיקה הרוסית פוגעת בערים אוקראיניות?

לאחר הלילה של ה-5 באוגוסט, השאלה הזו הפכה לעוד יותר מפחידה.

עכשיו לצידה עומדים 17 הרוגים.

חוסר האונים של המערב הפך לחלק מהחישוב של פוטין

רוסיה רואה את המחסור בהגנה האווירית האוקראינית.

היא רואה כמה מיירטים מעבירים השותפים, כמה זמן נמשכים הדיונים על אספקות חדשות וכמה חודשים יכולים לעבור בין הבטחה פוליטית להגעת התחמושת.

ורוסיה מנצלת את החלון הזה.

כשפוטין מבין שטילים בליסטיים יכולים להגיע למטרה, הוא לא הופך לזהיר יותר. הוא משגר אותם בעשרות.

כשפוליטיקאים מערביים שוב קוראים “להימנע מהסלמה”, רוסיה הופכת את הזהירות הזו לאישור למכה הבאה.

כששותפים מעכבים את האספקות, לא המערב משלם. משלם הנוסע בתחנת קויטנבה. עובד המחסן. הנהג. השומר. האישה שישנה בדירתה.

רוסיה יורה על אחת הערים הגדולות באירופה כמעט כמו במטווח – ועושה זאת כי עדיין לא נתקלה במחיר שיאלץ אותה לעצור.

תנחומים לאחר המכה לא מיירטים טילים.

גינוי לא משמיד את המשגר.

הבטחה נוספת לא מחזירה הביתה אנשים שלא הספיקו לעלות על הרכבת.

אוקראינה חייבת לקבל את הזכות להשמיד את תשתית הטרור הטילית

לאוקראינה לא מספיק רק לנסות ליירט טילים רוסיים מעל עריה.

אם רוסיה שומרת על היכולת להכין שיגורים ללא עונש, למקם משגרים, לייצר בליסטיקה, לקבל רכיבים זרים ולבחור את זמן ההתקפה הבאה, היוזמה נשארת בידי התוקפן.

אוקראינה חייבת לקבל אמצעים מודרניים וזכות פוליטית להשמיד:

• משגרים לפני השיגור;
• מחסנים של טילים מוכנים;
• מרכזי ניהול התקפות;
• מפעלים של תוכנית הטילים הרוסית;
• צמתים תחבורתיים המשמשים להעברת נשק;
• שרשראות אספקת אלקטרוניקה ורכיבים;
• מתווכים פיננסיים המשרתים את הייצור הצבאי.

זו לא נקמה. זו הגנה על אנשים.

מדינה לא חייבת לחכות עד שטיל ישוגר לכיוון בירתה ואז לנסות ליירט אותו מעל שכונות מגורים.

מה התקפה זו אומרת לישראל

לישראלים אין צורך להסביר מה ההבדל בין טיל בליסטי להצהרה דיפלומטית.

ישראל בנתה במשך עשורים מערכת הגנה נגד טילים רב-שכבתית, כי הבינה: מערכת אחת לא מספיקה, סוג אחד של מיירט לא מספיק ואפילו המערכת המודרנית ביותר חסרת אונים ללא מלאי טילים.

עבור ישראל, הסיפור של קייב אינו מלחמה רחוקה “איפשהו באירופה”. בקייב חיים קרובים וחברים של ישראלים, פועלות קהילות יהודיות, דיפלומטים, מתנדבים ואנשים הקשורים לישראל באלפי קשרים משפחתיים והיסטוריים.

ישראל כבר השתתפה בחיזוק ההגנה האווירית האוקראינית: השגריר מיכאל ברודסקי אישר את העברת מערכות הפטריוט לאוקראינה, שהיו בעבר בשירות ישראל.

אבל הלילה של ה-5 באוגוסט הראה שגם המערכות שהועברו אינן פותרות את הבעיה ללא כמות מספקת של מיירטים.

НАновости — חדשות ישראל רואים בהתקפה זו חלק מהאג’נדה הביטחונית המשותפת לישראל ואוקראינה. אוקראינה וישראל נמצאות בתנאים צבאיים שונים, אך בפני שתי המדינות עומדת שאלה בסיסית אחת: האם אזרחיהן יקבלו הגנה לפני המטח הבא – או שהפוליטיקאים שוב יתחילו לפעול רק לאחר הופעת ההרוגים?

עמדתו האישית של פאבל שווייקו

נולדתי בקייב.

עבור מישהו זה שם בכותרות החדשות הבינלאומיות. עבורי – עיר שעיצבה את הבנתי על בית, זיכרון ושייכות.

כשאני קורא שרוסיה שיגרה על קייב והאזור 24 טילים בליסטיים, אני לא רואה מפה של אזעקת אוויר. אני חושב על הרחובות, התחנות, החצרות והאנשים שממשיכים לחיות בעיר, למרות הניסיונות של פוטין להפוך את חייהם לציפייה אינסופית לפיצוץ הבא.

שמונה אנשים לא הספיקו לרכבת.

עובד אחד של “אפיצנטר” נהרג בעבודה.

עוד עשרות אנשים נפצעו.

וכל זה קרה לא כי רוסיה “טעתה במטרה”. המטרה העיקרית, לפי דברי זלנסקי עצמו, היו מחסנים אזרחיים, תשתיות ולוגיסטיקה.

רוסיה משמידה את האפשרות לחיים נורמליים ומצפה שהעולם שוב יסתפק במילים.

המונח “ג’נוסייד” יש לו תוכן משפטי בינלאומי מדויק, והכשרה משפטית סופית ניתנת על ידי בתי משפט מוסמכים. אבל שום זהירות משפטית לא צריכה להסתיר את המהות המוסרית של המתרחש: המדינה הרוסית הורגת באופן שיטתי אזרחים אוקראינים, משמידה ערים, מפעלים, אנרגיה, תרבות ותשתיות של המדינה.

המערב חייב לעצור את המדיניות הזו של השמדה.

לא אחרי החורף. לא אחרי ההתקפה הבאה. לא אחרי מספר חדש של הרוגים.

עכשיו.

מה המערכת מאשרת ומה עדיין נבדק

בעת הכנת החומר אושר:

• זלנסקי ב-09:32 דיווח על 17 הרוגים ו-44 פצועים;
• רוסיה השתמשה ב-24 טילים בליסטיים;
• שוגרו ארבעה טילים מסוג “צירקון”/”אוניקס”;
• השתמשו ב-115 רחפנים, חלק ניכר מהרחפנים התקפיים שאהד היו רקטיים;
• ההגנה האווירית השמידה או דיכאה 98 רחפנים;
• בדו”ח הבוקר לא דווח על יירוט טילים רוסיים;
• שמונה אנשים נהרגו בתחנת קוויטנבה לאחר שלא הספיקו לרכבת שהתעכבה;
• עובד של “אפיצנטר” נהרג, שלושה עובדים נוספים נפצעו;
• שני מתחמי מחסנים גדולים וייצור אריחי קרמיקה הושמדו.

מידע על השימוש בראש קרב מצררי פורסם על ידי מקורות אוקראיניים מקצועיים, אך דורש אישור סופי על ידי בדיקה רשמית.

המקור הראשי של החומר הוא הודעה רשמית של ולדימיר זלנסקי, שפורסמה ב-5 באוגוסט 2026 בשעה 09:32. הנתונים על אמצעי התקיפה נבדקו מול הדו”ח של כוחות האוויר של אוקראינה, המידע על תחנת קוויטנבה – עם הצהרות ראש ה-RVA של ברובארי ו”אוקראליזניצי”, ההשלכות על “אפיצנטר” – עם הודעת החברה.

מספר ההרוגים והפצועים עשוי להשתנות לאחר סיום פעולות ההצלה ובדיקת הנתונים.